שאלה
אני בת 18 ונוטלת אדראל (Adderall ) לטיפול בהפרעת קשב. האם נטילת תרופה זו משפיעה חשק? אני אמורה לקחת את זה בשבע בבוקר, כך שתסיים פעולתה בסביבות 9:00 בערב. התרופה בדרך כלל כבר לא משפיעה כשאני בפעילות מינית, כי זה קורה מאוחר בלילה בדרך כלל. לפעמים בסופי שבוע אני מתעוררת מאוחר ולוקחת את התרופה רק בצהריים, ואז אני מרגישה כאילו אני פחות "חרמנית" כאשר על אדראל. יש משהו לעשות או שזה סתם צירוף מקרים?
תשובה
שלום לך,
אדראל הינו אמפטמין שמשמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אמפטמינים הם חומרים ממריצים אשר הוכחו כמסייעים לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והם נמצאים בשימוש למעלה מ-30 שנים. זו משפחה קרובה לריטלין, אך נבדלת ממנה. אדראל פועל כ- 5-6 שעות ויש סוג שפועל עד 12 שעות. תופעות הלוואי האפשריות של אדראל כוללות כאבי ראש, שלשול, עצירות, ירידה בתיאבון, כאבי בטן, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, הפחתת בדחף מיני ופגיעה בזקפה.
חשוב שאת מבינה שתרופות עשויות לגרום לתופעות לוואי בלתי צפויות. ייתכן שחוסר התשוקה המינית שלך אינו סתם צירוף מקרים. כפי שקראת ברשימת תופעות הלוואי, אפשרי שהתרופה הזו קשורה לדחף מיני נמוך. נטילת התרופה זמן רב לפני פעילות מינית עשויה להפחית תופעת לוואי זו. אולי תוכלי להתעורר בזמן הרגיל שלך בסופי השבוע, לקחת את התרופה, ולאחר מכן לחזור לישון? אם זה לא אפשרי, את יכולה לדבר עם הרופא/ה שלך על אפשרויות אחרות. אין לשנות את המינון, או לדלג על מנה מבלי לדון איתו / איתה.
כמו כן יש לבדוק תרופות אחרות שייתכן ואת נוטלת או הרגלים שונים בסופי השבוע. לדוגמא, יש נשים שמדווחות על חשק מיני שיורד בעקבות שימוש באמצעי מניעה הורמונאלי, יש הסובלים מתופעות לוואי מיניות של דיכאון או תרופות נוגדות חרדה, ויש המשתמשים באלכוהול או סמים אחרים, שגורמים אף הם לתופעות לוואי מיניות. אם לחלק מגורמים אלה תפקיד בחייך, ייתכן שתרצי לבדוק את מידת השפעתם, בנוסף להשפעות האפשריות של אדראל. מעקב אחר הקשר בין זמן נטילת תרופה כלשהי לבין המועד בו את חווה דחף מיני נמוך יכול גם לסייע לאתר דפוס ובהתאם לערוך תכנית פעולה.
אני מקווה שתמצאי מה משפיע על הדחף המיני שלך. חשוב שתדברי עם איש מקצוע על ההשפעות הספציפיות של אדראל, במיוחד אם את עורכת שינויים באופן הנטילה. לא רצוי להפסיק תרופות מרשם בלי לדבר עם הרופא/ה שלך, שכן תופעות גמילה יכולות להיות נחמדות פחות מתשוקה מינית נמוכה!
פרופ' רפי חרותי