מאת גילי מצא (למפל)
הרבה אחרי אמצע החיים, אחרי שכבר יש "הכל", מתגלה הריקנות במערומיה. המצוד האינסופי אחרי האושר המתרחק, מסמן קו גבול אדום. זה עכשיו או אף פעם לא. לצקת אינטימיות בזוגיות ולהפוך אותה מעוד תפקיד בחיים לתוכן שמעשיר אותם.
"אפשר לומר שזו תופעה חדשה, שאנשים בגיל שישים פלוס, במאיון ואלפיון העליון בעיקר, מגיעים לטיפול חירום בזוגיות שלהם, שהיא בדרך לגרושים. הם מבינים שמשהו רציני חסר בה. חברות, אמון ותנאים של חיבה, שלא היו בסטטוס קוו שנוצר בינהם", אומרת ד"ר רונית אלוני, מנהלת המרפאה לטיפול ושיקום מיני וטיפולי סרוגייט.
ההתעוררות המאוחרת הזו היא מה לעשות, ביוזמת נשים, שהסיסמה "מוטב מאוחר מאשר אף פעם", מתייחסת מבחינתן לרצון עז לנוח בחיים ולא בקבר, כמו הבדיחות הידועות על הפולניות. "במחקרים נמצא שמצבו של הגבר הנשוי משתפר עם השנים, ומצבה של האישה מורע. היא מפתחת בעיות פסיכוסומטיות על רקע מתחים וויתור עצמי בזוגיות", מסבירה אלוני.
בעידן שבו כסף מניע את גלגלי העולם, וכמה שיש ממנו, זה אף פעם לא מספיק, ערכים כמו משפחה וזוגיות, נחשבים כמעט למשהו מיושן ושמרני. ואולי לא מפתיע לגלות, שדווקא האנשים שהתחנכו על ברכי אותן פרות קדושות, אבל בדרך הפכו לעבדי ממון, מבינים בגיל 60 פלוס, שהם החמיצו משהו מהותי בדרך.
"אני גרוש פעם שלישית, לקראת 70. בעברי הייתי קליבר בתחום שלי, מסחר בינלאומי. לפני ארבע שנים התגלה אצלי סרטן. עברתי טיפולים קשים, נכנסתי למשבר נפשי. קודם כל השתבשו לי סדרי חיים, ואחר-כך גם "הוא", יצא משימוש.
האמת שאני לא יודע, בגלל זה הגעתי למרפאה של ד"ר אלוני. לא היה ברור אם חוסר התפקוד שלי הוא בגלל המחלה, הגיל או תגובה רגשית. ניסיתי בעבר ויאגרה וזה לא עזר. אני מרגיש שאני חייב לעצמי את הבירור הזה, כי חוץ מסקס, אני לא רוצה למות לבד. עד היום לא היה לי שום קשר משמעותי, כולל עם גרושותי, שבתחושה שלי התחתנו איתי כי הייתי עשיר ומפורסם. היום, אחרי .15...פגישות עם .דר' אלוני ועם הסרוגייט שלי ...במרפאה, אני מבין טוב יותר איך צריכה להראות זוגיות נורמלית שתתן לי הרבה יותר סיפוק".
****
הסיפור של גבי, לא חריג במרפאה של ד"ר אלוני. גברים שגדלו במאה הקודמת על ערכים של נוקשות, ושריון שמונח על הבטן הרכה. בעצם כל האויבים של זוגיות, ובכל זאת הם נשואים. אבל למי? לנשים שהיו שבויות במיתוס, שגברים יצרו כדי לשרת את אותו אידאל "רק שהנשים מאותו דור התפתחו, למדו מהבנות שלהן שמנהלות זוגיות שוויונית והן כבר רוצות משהו אחר מאלוף נעוריהם, שהחוסר הקשבה ושיתוף מצידו,איבדו מהסקס אפיל שלו בעיניהן, כבר כמה עשורים, בהם הוא נמנם על משמרתו", אומרת ד"ר אלוני.
לפי ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, מחברת רבי המכר המצוינים "גופה של אישה, תבונתה של אישה", וכן "חוכמת גיל המעבר", האסטרוגנים יוצאים למלחמה. נורת'רופ, שהיא גינקולוגית אמריקאית, שהיתה מהחלוצות בארה"ב, שהקימו מרפאות הוליסטיות של נשים עבור נשים, טוענת שככל שהאסטרוגן יורד האישה מתכנסת מתחברת לעצמה ולצרכיה פנימה.
אם בעשורים קודמים בחייה היא היתה עסוקה בחוץ, דהיינו בילדים, בן זוג, הורים,...בגיל השלישי....היא שמה את עצמה במרכז, רוצה יחסים שמתאימים למידה שלה ומוכנה לשלם את המחיר. לדברי נורת'רופ קם דור חדש של נשים, שאיבדו מזמן את המחזור החודשי, אבל לא פוחדות להתגרש ולהשאר לבד, או לא מוכנות להתפשר על זוגיות בה הן מרגישות מנוצלות וחסרות מילה.
"אישה מביאה בן זוג לטיפול בהעדר אינטימיות ולאחרונה נתקלים גם במקרים הפוכים, כי......כשהסטטוס קוו/ מאזן הכוחות השתנה לרעתה, אחרי שהגבר יצא לפנסיה. אם פעם הוא היה המפרנס, שעושה שעות נוספות לתוך הלילה ולה היתה בלעדיות על הבית והמשפחה, פתאום הוא נכנס לה לנעליים והופך למטרד מעיק בנישה שהוא אורח זר ומיותר, כי המערכת מתפקדת בלעדיו ביעילות".
למשל שושי, בת 65, נשואה לאיש צבא שהפך לבנקאי מצליח מאוד. הדומיננטיות שלו שהקנתה לו מעמד מקצועי, סרסה אותה. למרות היותה אשת ספר, תרבות, פעילה חברתית, היא הרגישה שהיא מסתובבת סביב ציר מכאיב ומשפיל עבורה כאישה. "במשך השנים בניתי לי מעגל של חברות, שחלקן גם נשואות לבעלים מנוכרים רגשית. מצאנו נחמה בתחביבים משותפים, בנכדים, בחיים שהיו נורמליים לכאורה, בעצם עכורי ייאוש והתבטלות.
אני כבר לא זוכרת מתי דיברנו על משהו שהוא מעבר לעדכונים טכניים. חיבוק, מחמאה, סקס, היו מתישהוא מעבר להרי החושך. גם במיטה צביקה תמיד ידע יותר טוב ממני מה אני צריכה. לא טרחתי לתקן אותו, כי לכי תתווכחי עם המומחה לה-כל.
חברה שלי הודיעה לי אחרי 50 שנות נישואים שהיא מתגרשת. בהתחלה הייתי בשוק אבל ככל שחשבתי על זה יותר, אמרתי לעצמי, צודקת. גם לך אין כלום מלבד ערימות טינה, כעס וכאב נוראי.
יזמתי עם צביקה שיחה ואמרתי לו שזה או גט, או שנגיע למרפאה של ד"ר אלוני, כדי להתייעץ על.איזון מחדש של מערכת הנישואין שלנו.........לא יזמתי טיפול זוגי כי.לא הייתי בטוחה שהוא ישתף פעולה, לקח זמן עד שהוא הבין.......(מהר מאוד הובהר לו) שהאיזון ביננו הופר והוא חייב ללמוד דרך חדשה, שבה הוא לא מאשים, מבטל, קובע לי, אלא לומד להיות לפעמים פסיבי ולתת לי לנהל דברים בקצב שלי. לשמחתי הפינג-פונג ביננו משתפר, ואני מייצרת פחות ופחות כעסים וטינות אני מקווה שאני מתחילה לראות אור בקצה המנהרה.
******
"מה שמשמח תמיד זה לשבור מיתוס. אומרים שאנשים לא משתנים בגיל מבוגר, ואני רואה איך זה קורה לנגד עיני. כשאנשים לוקחים את החיים לידיים שלהם ומבינים שיהיה להם בונוס אדיר מלהשקיע בדבר שהם הכי זלזלו בו במהלך חייהם, הם שמים בזוגיות את אותה אנרגיה מטורפת, שהם השקיעו בלהיות מספר אחד בתחום שלהם", אומרת ד"ר אלוני.
לה בפינה להכשיל אותה במבחן האמון. בהזדמנות הראשונה שהיא "טועה", הוא אומר לעצמו "צדקתי, זהירות, שמור מרחק".
עם הסרוגייט הוא מצא שפה משותפת, לראשונה בחייו, אישה בגובה העיניים שאיתה הוא לומד לשים בצד את ההגנות שלו. היא לימדה אותו להכנס לקשר ממקום של חשיפה וכנות ולא שליטה וכוחנות. בהתחלה כל פעם שהוא היה מספר לה משהו אישי, הוא היה נבהל ומייד עובר לדבר על הצלחות באבל צריך לפצח את פגישות הפתיחה ואת החוסר רצון של גברים לבוא לפסיכולוג, לדבר על "מה זה עושה לי", להבין שזה "תהליך", ועוד כל מיני מילים בעגה המקצועית, שהן ממש לא מאצ'ואיסטיות ויכולות להחשיד אותם כרכרוכיים(כסמרטוטים), נגיד, נשיים.ועוד משהו, אנשים רודפי הצלחות שונאים כישלונות "לבוא לטיפול זה להגיד "אולי, טעיתי", וזה קשה להם, זה הורג אותם", אומרת ד"ר אלוני אבל לוותר על אישיותם זה הפסד עוד יותר גדול בשבילם.
ומתי נכנסת לסיפור סרוגייט?
כאשר יש לי מקרה כמו גבי, גרוש פעם שלישית, שאומר לי שהוא רוצה זוגיות, אבל מדבריו עולה שהוא קנה נשים מהפגישה הראשונה איתן, בין אם במסעדת יוקרה, או במשהו שהן לעולם לא יוכלו להחזיר לו באותו מטבע, בכך נגמר הסיכוי לדיאלוג שוויוני.
אני מצמידה לו סרוגייט שתלמד אותו מיומנויות תקשורת וגם איך לא לרוץ מייד למיטה, שזה עוד מאותו דבר. שתלטנות שמטרתה להוכיח "אני חודר מכל פתח אפשרי, משמע אני קיים".
במקרה שלו חיברתי בינו לסרוגייט שהיא אמנית בנשמתה, שהכסף הרב שלו לא עשה עליה רושם. בכך ניסיתי לנטרל את אפקט החשדנות הפרנואידית שלו, שכל אישה רוצה אותו כדי להשיג ממנו משהו חומרי והוא רק מחכה קריירה. חתמתי, הרווחתי, השגתי ובעצם מכשיל סיכוי לאינטימיות. הדפוס היה כל-כך מושרש, שלקח הרבה זמן לתרגל איתו שיחות, שהן לא שיר הלל לחוסר בטחון שלו, שנראה לכאורה כבטחון.
כל חייו הוא היה רגיל למדר אינפורמציה, גם מגברים. לתת תחושה שהוא עם, אבל מאוד חלקית. שעל רגשות לא מדברים כי זה בזבוז זמן. בעקבות הטיפול והמפגשים עם הסרוגייט הוא דילל (ניתק.).. קשרים עם חברים "פונקציונאליים", שהיו שותפים למילוטים שלו מהתמודדות עם הריקנות הגדולה, ומצא חדשים, שהיו מבחינתו מגרש אימונים, לזוגיות שמן הסתם תתממש בחייו".
אבל עדיין אין ערובה לכך שכאשר תהיה לו מישהי לא "מהמעבדה", הוא יתנהג אחרת?
נכון, אבל בגלל שהסרוגייט מתרגלת איתו תקופה משמעותית, וגם אני בתמונה לומדת יחד איתו לזהות את כל המניפולציות ההגנתיות שלו (גם קטע מיני, שבו הסרת הבגדים היא ביטוי לחשיפת רגשות ולא אקט טכני), יהיה הרבה יותר קל לנטרל אותן (המניפולציות שלו), כשהוא ינסה להשתמש בהן בהמשך בפגישות עם חברותיו העתידיות, על זה נמשיך לעבוד לאחר סיום טיפול הסרוגייט בפגישות...,שיהיו לצורך מעקב.
ויש "זן" נוסף של אימפוטנציה אינטימית?
כן, כאלו שאוננותם הכלכלית או החברתית או הפוליטית, גררה אותם (להם) לחוסר נאמנות. צורך למתוח (בדוק) גבולות ולראות כמה עוד נשים יצליחו לכבוש (ירצו אותם ורצוי כמה שיותר). גברים שניצלו הזדמנויות עם מזכירות, קולגות, נשים שהדלת הפתוחה שלהם לעולם, עברה גם דרך חדר השינה.
הבעיה היתה מה קרה כאשר הבגידה התגלתה. מדובר בנשים "הרשמיות" שהלכו איתם כברת דרך ארוכה ופתאום התפוצצה להן בועה בפנים, שהיתה שבר סורי-אפריקאי.
תני דוגמא-
מוריס, בן 73, גבר נאה, היה בעבר דמות ציבורית-פוליטית, נשוי לאחות, צעירה ממנו בעשור. ניתן היה לראות אותם יחד בכל האירועים הנוצצים, משחקים אותה מבלים, נהנים, אבל בעצם יחסים סטריליים.
סטטוס קוו רגשי, לא רבים על כלום, גם לא מתנשקים. סקס, אין הרבה שנים, מאז ששניהם הבינו שהיא אנ-אורגזמית כשמולה גבר בעל שפיכה מוקדמת. במקום לטפל בבעיה הם התעלמו. יותר נכון, הוא האשים אותה, היא לא העזה להעמיד את גבריותו על קוצו של "חוד", וסיפרה לעצמה שיש דברים יותר "חשובים" בזוגיות.
הבגידה שלו התגלתה כמו בדרך כלל, במקרה. הוא לא הכחיש. בצעד מפתיע מבחינתו היא דרשה ממנו לעזוב את הבית. מבחינתה השפלה זה סיפור אחד, אבל מוסר זה עקרון קדוש ואין בו מקום לכפילויות. היא היתה הרוסה מהגילוי, אבל הוא לא פחות ממנה, מהנידוי.
מבחינתו זרקו אותו מהקן, גם אם הוא היה קפוא כבר הרבה שנים. התחושה שתפסו אותו עם המכנסיים למטה היתה השפלה. כל עוד הבגידה היתה הוכחה עצמית מילא, אבל ברגע שזה יצא לאור והילדים ידעו מזה, זה היה אות קין.
הוא ביקש ממנה לחזור והיא שמה תנאי. הולכים לטיפול (בירור אצל) מה שהוא בעבר בשום פנים ואופן לא היה מוכן ....בטיפול הם התגלו כזוג עם פוטנציאל נפלא(נוקשה). אי אפשר היה להתעלם מכך שסדרי העדיפויות הם אשתו והמשפחה והבגידה היתה רק צעקה לתשומת לבה. לראות את האחריות המתפתחת של שניהם לסיפור היה תהליך מרגש.
התחלנו ללמד אותם לדבר. אותו לתת ואותה לקבל. גם בסקס. בעבר זה היה נגמר עוד לפני שהתחיל. האישה הזו התחילה לחוות אורגזמות לראשונה בחייה. גם הביולוגיה. הוסיפה את שלה.. (תרמה). החשק שלו כמו של רוב הגברים בגיל המתקדם (גברים אחרים בגילו) ירד ושלה נשמר, הודות לתוספות ההורמונליות שגם משמרות רטיבות בנרתיק. הגיל גם ממתן את השפיכה המהירה ממנה סבלו לאורך כל החיים,
הפער קטן, הרצון שלו ושלה, התאזנו. (במקרה שלהם גם בעבר לא היו ביצועים, ופתאום רגע לפני פרידה,) היא לראשונה בחייה חווה אורגזמות והוא משקיען בהן את כל מאודו ומחכה בסבלנות לתרועות המשיח. לדבריהם היה שווה כל רגע של סבל שמעניק להם עדנה שלא היו זוכים לה ללא המשבר הקשה שעברו (ו.... מי שהפכה לקורבן, בסוף העלילה, היתה המאהבת)...מרגש לראות אנשים שאומרים שחוו הכל, מחדשים נעורים, בגיל שבו הגוף רופס, הבריאות רופפת ונדמה שאין סיבה לקום בבוקר..
דר' רונית אלוני, מטפלת מינית מומחית לשיקום ולטיפול מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט
ליצירת קשר : office@dr-aloni.co.il
כתובת: קהילת סלוניקי 1 ת"א
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה!