שאלה
אז ככה - הכתבה היא לזמנים מודרניים, והנושא שלה הוא המשקולות לואגינה. ההקשר הוא כמובן הבעיות ברצפת האגן, אבל אני מבינה שלפעמים יש לזה השפעה על חיי המין, ולו בעניין של דימוי גוף וכו'.
מה שאשמח לשמוע ממך הוא איזו השפעה יכולה להיות באמת לבעיות באיברי האגן על סקס, האומנם לדעתך לתרגול, בין השאר בעזרת המשקולות האלה, יכולה להיות השפעה מיטיבה והאם יש אפשרות שגם מי שאין לה היחלשות ברצפת האגן - יכולה להיתרם מתרגול עם המשקולות האלה, נניח - שחיזוק השרירים שם יוביל לשיפור באורגזמות וכו'.
שיר-לי
שלום שיר לי,
כתבתי קצת בתקווה שזה מקיף את כל שאלותייך הנ"ל.
רצפת האגן מורכבת ממספר שרירים ורקמות חיבור (כולל כלי הדם ועצבים) היוצרים מעין ערסל בתחתית האגן, עליו "יושבים" איברי האגן (שלפוחית השתן, רחם (בנשים), ערמונית (בגברים) ומעי). רצפת האגן מהווה מוצא למספר פתחים חשובים בגופנו (על פי סדר מקדימה לאחור) השופכה (צינור השתן), הנרתיק ופי הטבעת. כיווץ שרירי רצפת האגן סוגר את הפתחים, מביא להרפיית שלפוחית השתן והחלחולת, ובכך מתאפשרת שליטה על הצרכים. ניתן להבין שבשל מיקומה האסטרטגי רצפת אגן בריאה חשובה לצורך תפקוד תקין של מערכת השתן (כגון, התאפקות במתן שתן וצואה) הצואה והמין. שרירים אלה חשובים לתפקוד מיני, שכן הם מעורבים בשפיכה, זקפה, אורגזמה ואף הלידה (עליהם משתנה תנוחת ראש התינוק בדרכו החוצה אל הנרתיק).
אם רצפת האגן חלשה או מכווצת מדי התפקוד שלה עשוי להיפגע. זה עשוי לקרות עקב הריון ו/או לידה, ניתוחים (דוגמת כריתת רחם) ואף כתוצאה מעיסוק בספורט הישגי (דוגמת, רכיבה על אופניים ועל סוסים). חולשה ופגיעה בשרירים אלו עשויה לגרום לבריחת שתן (וגם גזים וצואה) במאמץ, לצניחת איברי האגן (שלפוחית, חלחולת או רחם), כלומר בליטה שלהם אל הנרתיק ואפילו מחוצה לו ולפגיעה בתפקוד המיני, כולל כאב בעת קיום יחסי מין, פגיעה בעוצמת האורגזמה והשפעה נלווית על דימוי עצמי, דימוי מיני ובטחון עצמי (נסי לדמיין שאם פגיעתך קלה, תסבלי "רק" מפליטת גזים "קלה" ובלתי נשלטת בעת קיום יחסי מין...).
ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן ע"י אימון ותרגול, כגון, בשיטת קיגל (Kegel) ו/או ע"י שימוש עם משקולות. המשקולות באות בדרך כלל בערכה במספר משקלים, אשר מתאימה גם לנשים בהריון, נשים לאחר לידה וכל הנשים הסובלות מבריחת שתן וכאב בעת קיום יחסי מין. חיזוק שרירים אלה, בדומה לחיזוק כל קבוצת שרירים רצונית אחרת בגוף, משפר את מתח השרירים ועל כן גם את תפקוד השרירים והתמיכה באיברי האגן. קיימות כיום משקולות לא פולשניות, אשר אינן מצריכות עיקור או חיטוי, אשר יעילות בפתרון הבעיה הפסיכולוגית של התקנים פולשניים. חיזוק השרירים בשיטות הנ"ל דורש תרגול של כ- 5-10 דקות פעמיים ביום במהלך השבוע, עד שהסימפטומים מתחילים להיעלם (בדרך כלל תוך 1-3 חודשים).
חיזוק רצפת האגן עשוי לשפר תפקוד מיני גם כאשר אין בעיות בשרירים, שכן ככל ששרירים אלה חזקים יותר, כך משתפרת יכולת האישה להדק את הנרתיק בעת חדירה, מהש עשוי לשפר את הנאתה ואפילו את זקפתו של בן זוגה. בהרבה מקרים מדווחים על יכולת להגיע לאורגזמה עוצמתית יותר.
בשל העובדה שההיענות בתרגול מסוג זה נמוכה הבעיה לרוב מוזנחת במשך תקופה ממושכת. לדעתי, על מנת להשיג תוצאות טובות רצוי לשלבו עם הדרכה מקצועית (פיזיותרפיסטיות המתמחות בשיקום רצפת האגן לעתים בשילוב עם ביו-פידבק ו/או תרופות. במקרים חמורים ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן ע"י ניתוח משחזר.
פרופ' רפי חרות מומחה ברפואה שיקומית ומטפל מיני מוסמך
לפרופ' חרותי ניסיון קליני עשיר בשיקום מיני, כולל טיפול בהפרעות חשק, בעיות זקפה, שפיכה מהירה ומעוכבת, בעיות אורגזמה ועוד תוך הקפדה על חיסיון רפואי ושמירה על דיסקרטיות. ייעוץ של פרופ' חרותי מוכר על ידי הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים.