הוא בן 35 נראה די יורם, הולך שפוף וכפוף, אבל אם מתבוננים בו עוד רגע אפשר לראות שיש לו פוטנציאל להראות הרבה יותר טוב.
הוא מהנדס תוכנה ותיק ובכיר במקום עבודה ידוע, ומרוויח מספיק כדי לקיים את עצמו ויותר – וזה לא דבר של מה בכך למי שגדל על כמעט חרפת רעב – מאז שאימו לקחה אותו וברחה מאביו המכה ומאז אין לו כל קשר איתו.
הוא בן יחיד, הוא עדיין גר עם אימו וגם עוזר לה בפרנסתה, הוא מרגיש מחויב אליה וכועס עליה באותה מידה, בעיקר כי היא אישה קרה, זעופה, ומכונסת בעצמה.
אתן מנחשות שלא היו לו מעולם חברות, אין לו כל ניסיון מיני, הוא אינו הומו, מתאהב תמיד בבנות כיתתו בעבר ובבנות שעובדות איתו בהווה – רצוי נשואות שאז הן אינן מאיימות כי ממילא הן תפוסות, מבנות אחרות הוא נמנע כי הוא ביישן מתמיד, ולא יעז להתחיל איתן.
את בדידותו הוא מכיר מתמיד היא סיפור חייו עוד מהיותו ילד קטן - מעולם לא הזמין לביתו חברים ולא הוזמן לביתם – ככה זה כשנזהרים כי ההורים תמיד רבים והריב מתפתח לאלימות ואז זה נגמר כשאימו המוכה בוכה בחדרה ואביו עוזב את הבית בטריקה. וחוזר חלילה.
הוא חושש שתהיה לו חברה – הוא חושש לקיים קשר עם אישה – הוא חושש מהאלימות שתבועה בו מלידה – הוא חושש שהוא גם עלול לפגוע בשעת כעס או מצוקה, הוא חושש שיהפוך את בת זוגו לקורבן – את החשש הזה אימו יצקה לתוכו כל שנות ילדותו בשעת כעסה, עלבונה וקורבנותה. איך אוכל להבטיח לו שהמחזה הזה לא יחזור על עצמו בביתו? ובאמת אני לא יכולה – רק על עצמו הוא יוכל לסמוך, רק הכרות עם עצמו תוכל להביא לו תחושה של שליטה, רק תרגול של אלטרנטיבות לניתוב הכעסים והתסכולים תוכל להרגיע אותו ולעזור לו לצאת מקבעונו.
אז התחלנו לעבוד, בקטן, בזהירות, עם הצבת מטרות קטנות מאוד ולא מאיימות, יצירת קשרים מוגבלים, קצרי מועד שלא יובילו להמשך רומנטי, למשל עיניין בסוג מסויים של סרטים, מוזיקה, וספרים – בילויים שיכול היה להזמין בחורות מתעניינות – לשוחח איתן שעות על נושאים "לא אישיים" בהם חשף ללא כוונה לא פעם את לבטיו וליבו אך הרגיש לא מאוים כי לא היה מחויב ולא היה לקשרים המשך. במכון הכושר גם כן החל לדבר עם מתאמנות שתה איתן בקפטריה הסמוכה והלך לביתו בשמחה. כשהן רצו יותר ויזמו פגישות בתחילה נעתר ואחר כך קיבל רגליים קרות.
לאחר יותר משנה היה מוכן להתקדם עוד מדרגה, לנסות להתקרב לגעת ולאפשר מגע, וגם זה בגבולות ברורים לו ורק כשהיא בטוח רוצה! איך ידע? הוא ישאל אותה, ועוד פעם כדי להיות בטוח.
אז הוא שאל והיא נדהמה – קצת גיחכה כי הייתה נבוכה – לא הבינה מה העיניין אבל שיתפה פעולה, זו הדרך היחידה שבה היה מוכן להישאר בתמונה – עד שהיא שאלה לא הרפתה, והוא ענה, שיתף, סיפר פעם
ראשונה וזכה לחיבוק ענק ומלא הבנה. מכאן הדרך כבר הייתה יותר קלה – כשהיא ידעה יכלה לקבל ולא לעגה, אפילו העריכה את זהירות היתר שלו וההתחשבות ברצונה. היא לא האמינה שבגילו הוא חסר ניסיון אך את זה הוא השלים כשהרגיש מעט יותר ביטחון. הוא מיד רצה למסד את הקשר הראשון אך היא לא הייתה מוכנה להתחייבות כה גדולה, רצתה זמן, רצתה שיהיה לו ניסיון.
עזב שבור לב, התכנס בתוך עצמו, פגוע ודואב נמנע להתנחם, ולא שם לב שלמרות כעסו לא ניסה ולו לרגע לפגוע בבת זוגו. הוא הבין שהשלים את מטרות הטיפול, אך נשאר למעקב עד הקשר הבא, ומאז - מי ידע אולי הוא כבר אב למשפחה.
לא פחות משנשים חוששות להיפגע יש גברים הפוחדים לפגוע!
דר' רונית אלוני, מטפלת מינית מומחית לשיקום ולטיפול מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט
ליצירת קשר :office@dr-aloni.co.il
כתובת: קהילת סלוניקי 1 ת"א
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה!