לאה בת החמישים אמא מסורה לארבעה ילדים, שכבר די בוגרים ובדרך לעזוב את הבית לחיים עצמאיים, היא עבדה במהלך השנים לא עשתה קריירה אך בכל מקום שהייתה סמכו עליה וקדמו אותה.
הבית שלה משמש דוגמה לטיפוח, והמטבח שלה די זנוח, היא לא ממש מתרגשת מבישולים ואוכל, תשומת הלב שלה נתונה לשיחות עם בני המשפחה ולהקשבה ראויה.
בן הזוג שלה הוא הגבר הראשון בחייה, הם מכירים מהשכונה, הוא היה חבר של אחיה הבכור, בן בית בביתה, וכשבגרה משכה את תשומת ליבו – היא כבר פנטזה עליו שנים קודם ולא העזה להאמין שגם הוא ימצא בה עניין.
והוא מצא, אחרי שהייתה לו חברה לפניה, והקשר התמוסס הם החלו משוחחים, נעשו ידידים ודי מהר התאהבו. היא מעולם לא סיפרה לו שהיה פנטזיית הנעורים שלה.
הם התחתנו די צעירים, החלו לבנות את החיים, הקשיים הכלכליים, ההתבססות, בנית קרירה – שלו, הוא עבד כשכיר ולימים הקים עסק משלו, היא תמיד תמכה והיתה לצידו. כשהרגישה שיכולה עבדה ועזרה והם הסתדרו למופת והקימו משפחה לדוגמה.
חיי המין שלהם היו שגרתיים למדי, הוא שהיה בעל הניסיון מההתחלה היה היוזם המוביל וזה שלימד אותה כל מה שהוא ידע. הם תמיד נהנו, דאגו זה לזו ושקעו בשגרה נוחה לשניהם כל עוד היו מאוד עסוקים בדברים אחרים.
בשנתיים האחרונות הוא משדר אי שביעות רצון, שואל אתה שאלות שמעולם לא שאל קודם: האם את נהנית? האם את גומרת? איך את הכי אוהבת?מה בא לך? והיא שלא רגילה לשיחות מהסוג הזה מתחמקת, מצחקקת, מעבירה עניין מקווה שיגמור ויחזור לשגרה הנוחה.
אך היתוש שעקץ אותו לא מפסיק להטריד והדברים התפתחו לתלונות ישירות: את מעולם לא יזמת, את לא מספיק פעילה, את רוצה רק לענג אותי ובעצמך לא נהנית, את עושה לי טובה, את שוכבת כמעט כמו שק תפוחי אדמה.
היא נעלבת מתייסרת, מה הוא רוצה, כל השנים דאגה לו והתחשבה בו, גם כשלא בא לה בכלל שתפה פעולה, גם כשכאב לה נשכה את השפה העיקר שיהיה מרוצה ורגוע. מעולם לא ממש התעניין ממה היא נהנית, מעולם לא ממש השקיע בלפנק אותה, וגם היא לא ממש חשבה שזה כל כך חשוב, היא נהנית מקרבתו, מזה שהוא נמשך אליה בשנייה רק כשהיא נוגעת בו, גם כשהיא משמינה וגם כשהיא מרזה הוא לא מתלונן או מגיב באופן שונה – וזה נותן לה ביטחון ושקט – אז מה הוא רוצה?
הוא טוען ששנים קיבל את הדברים כמו שהם אבל גם לו נפתחו העיניים הוא יודע שגם נשים יכולות ליהנות והוא רוצה לגרום לה הנאה, הוא לא רוצה שהיא תעשה בשבילו אלא בשביל עצמה הוא רוצה לראות אותה נהנית ולהרגיש שהוא מטריף אותה כמו שהיא אותו. נמאס לו ליזום, נמאס לו שכל האחריות נופלת עליו, והפסיביות שלה מתחילה אפילו לפגוע לו בחשק.
לכאורה נראה נפלא – היא תהנה יותר והוא יחד איתה, אך עליה וקוץ בה – כשהיא לומדת את גופה ותגובותיה, הוא נדרש לסבלנות שלא התרגל להגיש, כשהיא לומדת וקוראת על מיניות האישה היא רוצה גם לקבוע את קצב החוויה, היא מתלוננת על שחודר מהר מידי, גומר מהר, לא קשוב לה, ולא משקיע, הוא דוחק בה להתקדם, אבל היא רוצה עכשיו להיעצר, לפנק ולהתפנק.
היא מעולם לא הרגישה בחסרונה של האורגזמה והיתה מרוצה מחיי המין שלה, אבל עכשיו כשלמדה לחוות אורגזמה היא רוצה לחוש אותה עוד ועוד והיא יודעת שלשם כך יש להתפנות , הוא צריך ללכת בדרך מסוימת ובלי קיצורים, ואז שניהם ייהנו מפרי ההילולים, כשהיא יוזמת היא מובילה בדרכה שלא תמיד קורצת לבן הזוג שלה. עכשיו הוא רוצה לפעמים את "אישתו לשעבר" אלא שאין דרך חזרה .
אז חשבתן שאם קיבלת את מה שרצית אתה בהכרח מרוצה?
וחשבתן שמאוחר מידי בגיל חמישים לחוות אורגזמה ראשונה?
טעינו!