1. מהי הפרעה בזקפה ואיזה סוגים יש?
הפרעה בזקפה הינה אי יכולת של גבר להשיג ולשמר זקפה לצורך קיום יחסי מין עם חדירה למשך זמן מספק. מדובר גם באותם גברים שמגיעים לזקפה טובה, אך זו זונחת אותם ונופלת במהלך החדירה או אפילו לפני. בקרב האוכלוסייה הכללית הבעיה קשורה לגיל ושכיחותה מגיעה כמחצית מהגברים מעל גיל 50. בעבודה שנערכה בקרב כעשרת אלפים גברים צעירים יחסית (בני 26-45, גיל ממוצע 34) דיווחו כרבע מהנבדקים על קשיים בזקפה (!), כלומר אין מדובר בהפרעה של הגיל המבוגר בלבד.
מנגנון הזקפה הוא עדין ומורכב ומחייב תקינות של מערכות רבות בגוף (מח, חוט שדרה, עצבים, כלי דם, פין, הורמונים) ותיאום בינן. זקפה נוצרת לאחר שגירוי מיני מספק יוצא מהמח אל מרחבי הגוף דרך חוט השדרה, משם אל עצבי הפין, המשדרים לפין הוראה לקבל דם רב יותר. אם זה לא מתרחש, זה עשוי להצביע על פגיעה כלשהי באחת מהתחנות במנגנון מורכב זה. הגורמים לכשל זקפתי עשויים להיות גופניים (פיזיולוגיים), נפשיים-רגשיים, או שילוב של שניהם.
מגוון מחלות עשויות לפגוע בזקפה: יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם (כולסטרול ו/או טריגליצרידים), סוכרת, מחלות מערכת העצבים, עישון, שימוש ממושך באלכוהול, תרופות, בעיות בהורמונים (לדוגמא מחסור בטסטוסטרון, בעיות בפעילות בלוטת התריס) ועוד. הפרעה מסוג זה נקראת כשל זקפתי ממקור גופני והיא מאפיינת יותר את הגיל המבוגר, אז שכיחות גורמי הסיכון שמנינו גבוהה יותר.
לעומת זאת, כשל זקפתי ממקור רגשי שכיח יותר בגיל הצעיר. בדרך כלל ידווחו הגברים על זקפות טובות במשחק המקדים ו/או באוננות. זה עשוי לנבוע מגירוי לא מספק במהלך האקט המיני, לחץ מקיום יחסי מין עם פרטנר חדש/ה, לאחר תקופת הימנעות ארוכה, לחץ מסיבות אחרות (כולל מתח וקושי להתרכז בהנאה המינית), עייפות, שחיקה, מתח, רגשות אשם, דכדוך עד דיכאון, דימוי עצמי נמוך ועוד. אולי קיימים קונפליקטים - לעיתים לא מודעים - ביחס לקשר הזוגי. כל האפשרויות האלו עשויות לגרום לכשל זקפתי ממקור רגשי, הקרוי גם "חרדת ביצוע", אשר כשמה כן היא - חרדה לקראת קיום יחסי המין.
2. איך בת הזוג יכולה לזהות קושי בזקפה אצל בן זוגה ?
קרוב לודאי בן הזוג חש זאת קודם לכן. על פי מטפלת המין האמריקאית אסתר פרל הגוף הוא שפת האם המקורית. ואכן, כשבני הזוג בעירום נוצרת שפה לא מילולית המועברת ומורגשת דרך חושים אחרים כמו ריח, תנועות הגוף, תחושת המגע וכדומה. נוצר דיאלוג. אחד נוגע והשני מגיב, השני ממשיך במגע והראשון מגיב. תזוזות הגוף מתואמות אחד לשנייה ובהקשבה אחת לשני.
במלים ובבגדים יש יותר תחושת הגנה וניתן להסתיר מאחוריהם תחושות אי נעימות שונות, כאשר כל אחד מוצא את מידת החשיפה המתאימה בעבורו מול השני. העירום מבגדים מותיר את האדם בעירום פיסי ונפשי ואין לו היכן להסתתר. רואים הכל. המפגש הזה מעניק אפשרות לחוות תחושות וחוויות מעבר לנאמר, תחושות של חופש , משחק, הנאה ויצירתיות. הוא יכול להיות גם מעיק, נוקשה, ביקורתי ומשימתי.
כאשר גבר חווה זקפות טובות וחזקות בהן הוא בטוח, בדרך כלל במשחק המיני זה יתבטא בפתיחות, חופשיות, ביטחון, זרימה, רוגע וזרימה חיובית. לעומתו, גבר הסובל מקשיים בזקפה מרגיש מוגבל, מצומצם, לא חופשי, עסוק במחשבה הכולאת אותו לחרדה ההולכת ומתגברת, מעיקה ונוקשה. הוא מרגיש מוגבל, נבוך, עם ביקורת עצמית. הדבר מורגש בשפה הפיסית שלו: הגוף הופך להיות מתוח, גמלוני, הוא משדר חוסר בטחון ואי נוחות, הוא לא מוביל, הוא נסגר, מאבד עניין וחווה אשמה ובושה. בת הזוג תחוש דרך השפה והדיאלוג הלא מילולי של הגוף קשיים אלו.
3. פתרונות תרופתיים, מגוון התרופות – למי זה מתאים ולמי פחות?
הופעת התרופות לשיפור האון אי שם בסוף המאה הקודמת גרמה למהפכה בטיפול בהפרעות התפקוד המיני. מדובר בקבוצת תרופות הנקראות חוסמי PDE5 (אנזים המצוי בפין) הכוללת את סילדנאפיל (ויאגרה, תרים), ורדנאפיל (לביטרה) וטדלאפיל (סיאליס). התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה, בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי. הן מיועדות לגברים שחווים ירידה באיכות הזקפה או ביכולת לשמור על משך זקפה לקיום אקט מיני מספק. הן בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטראטי, או במקרים של חולי לב לא מאוזנים.
לתרופות אלו שלושה מינונים – נמוך, בינוני וגבוה. בכל מקרה מומלץ להתחיל במינון הבינוני ולפי ההשפעה להחליט האם לרדת או לעלות במינון. יש ליטול אותן כשעה לפני האקט המיני. ההבדל בינן הוא בעיקר במשך השפעתן, כאשר כולן מספקות חלון הזדמנויות של כ- 12 שעות לאחר נטילתן, מלבד סיאליס שמספקת חלון של 36 שעות. לתרים פס חצייה, המאפשר לחצות אותה, מה שמאפשר גמישות בהתאמת המינון, שכן ניתן לרכוש את המינון הגבוה ובהתחלה לחצות את הכדור. אם התגובה יעילה ניתן להסתפק בחצי כדור (ועל הדרך להוזיל את עלות השימוש). ללביטרה סוג שניתן לקחת במסיסה, מה שמאפשר השפעה מהירה. סיאליס מגיעה גם בצורת נטילה יומית, אשר יעילה גם לגברים הסובלים מהגדלה שפירה של הערמונית. מדובר בתרופות בטוחות יחסית ואם ישנן תופעות לוואי הן נחשבות קלות וחולפות מהר. התופעות הנפוצות כוללות הסמקה, כאב ראש, צרבת וסחרחורת.
מדובר בתרופות מרשם ועל כן בכל מקרה רצוי לפני השימוש להיפגש עם רופא/ה לצורך הדרכה לגבי אופן השימוש, בקרה על התוויות הנגד וכן כדי למנוע נטילת התרופה במקרה שאסור. על תרופות מרשם קיימת ביקורת רוקח לגבי איכות התרופה. ברוב אתרי האינטרנט מוכרים זיופים, אשר הסיכון בשימוש בהם רב. אין שום פיקוח על הרכב החומרים בכדורים אלו ועל תהליך הייצור. לעיתים הכדור אינו מכיל כלל חומר פעיל (מלבד גיר וצבע מאכל), לעיתים מינון עודף ומסוכן, לעיתים תוספות רעילות, חומר פג תוקף ועוד כהנה וכהנה.
אגב, עם כניסת התרופות לשוק בוצעו מספר מחקרים גם בקרב נשים, כדי לבדוק האם התרופה תגרום לשיפור כלשהו בתפקוד המיני שלהן. ברוב המחקרים לא נמצא שום שיפור לעומת תרופות דמה (פלסבו). עם זאת, נשים שטופלו בתרופות נגד דיכאון הגיעו לאורגזמה בקלות רבה יותר לעומת אלו שקיבלו תרופת דמה. לא נמצא קשר בין נטילת ויאגרה בקרב נשים לבין הגברת החשק המיני.
4. האם יש פתרון של טיפול רגשי בנוסף לטיפול תרופתי?
כשאיבר מין אינו עומד הוא מנסה לספר משהו. הקשיבו לו. אל תנסו להעמיד אותו בכוח. איבוד הזקפה אינו מדד למידת המשיכה. לעיתים זה להיפך, כלומר מעיד דווקא על התרגשות יתר ורצון לענג. לפעמים אין מנוס מטיפול רגשי וניתן להבין זאת דרך הבאת מקרה טיפולי (כל הפרטים בדויים):
ד' בן 28, רווק, סטודנט להנדסת מחשבים, סובל מבעיות זקפה מגיל צעיר. הוא הגיע לטיפול לאחר שטופל מספר שנים בתרופות לשיפור הזקפה, אשר העניקו לו בטחון מסוים, אך השפעתם הלכה ופחתה. ד' גדל בבית הישגי עם דרישות להצליח ולהגיע להישגים לימודיים וכלכליים גבוהים. הדימוי הגברי שאותו היה אמור לממש בחייו היה ברור עבורו והוא ניסה לחיות על פי כללים אלה בידיעה ברורה שכך צריך.
בתחילת דרכו המינית הביא דימוי זה גם ליחסים המיניים ורצה להרגיש גבר בעל יכולת מינית כפי שדרש מעצמו בחייו . במפגש עם בת זוג החל להרגיש לחוץ וחרד וככל שזה המשיך וקרה מעגל החרדה הלך והתעצם במקביל לירידה בתחושת הדימוי הגברי שלו. למרות היותו גבר נאה, הוא נסגר ונמנע מקשרים עם בנות זוג עם העמקת החרדה.
בטיפול בו הוא הבין שהלחץ המשפחתי גרם לו לרצות ולתת את הגבר שמצפים ממנו, אשר אינו מתואם כלל עם צרכיו. הוא נפגש עם מקומות של חולשה ונזקקות שלא היה להם מקום בחייו והבין את הלחץ שהפעיל כלפי עצמו. בטיפול הרגשי אנו שמים דגש על החיבור בין הקושי הפיסי לבין שורשיו בנפש, וכך הוא מהווה מיכל המאפשר התבוננות פנימה ונותן מקום להכרות עם רגשות של כאב, אכזבה וחרדה, שהאדם לא אפשר לעצמו להיפגש עימם קודם לכן. ד' הפסיק את לימודי המחשב ועבר לתחום לימודים שהתאים לו יותר. הוא התחיל להתחבר לרגשותיו ורצונותיו. תוך כדי נפתח מחדש לקשרים עם בנות והחל קשר משמעותי בו יכול היה להביע את עצמו ללא החשש להראות את עצמו על כל חלקיו. הוא הבין שצמצם את הסקס לתפקוד בלבד והצמצום גרם לנוקשות שאיננה מאפשרת חופש ומשחק. החרדה פחתה ועמה חלפו הקשיים בזקפה.
5. האם יש טיפים או תובנות שיש לכם בהקשר זה?
תפקוד מיני לקוי משפיע גם על מצב רגשי, נפשי, זוגי ואף עשוי לפגום בפעילות ברמה החברתית. קושי בתפקוד המיני של אחד מבני הזוג גורם תמיד לבעיה זוגית. בת הזוג עשויה לפרש את נפילת הזקפה כחוסר משיכה מצד הגבר, על כן במערכת זוגית טובה חשוב שהעניין ידובר בצורה גלויה פתוחה ובעיקר ללא האשמה, על כן אנו ממליצים לשוחח על קשיים מיניים ולשתף במחשבות ורגשות.
אומנם תרופות מסייעות רבות לשיפור התפקוד המיני של גברים הסובלים מבעיה בזקפה, אך עם זאת יש לזכור שלאורחות חיים משקל חשוב כאשר במין וזקפות עסקינן, כך למשל, רצוי להפסיק עישון (אשר פוגע בזרימת דם אל איבר המין), לשמור על משקל תקין (שכן משקל עודף קשור לעלייה בשכיחות בעיות זקפה), להתאמן באופן סדיר (ותקצר היריעה מלפרט לגבי חשיבות פעילות גופנית סדירה...), לבצע בדיקות גופניות (שכן, יש מחלות שניתן לגלות מוקדם ולמנוע את התקדמותן, כגון, סוכרת, שומנים גבוהים בדם או יתר לחץ דם), לעסוק בפעילות שתוביל להפחתת מתח וחרדות (כן, גם בזה אפשר לטפל ולשפר) וכן הלאה.