1. עד כמה נפוץ הסימפטום של היעדר חשק מיני כחלק מתסמיני גיל המעבר בקרב נשים (האם כל מי שסובלת מתסמיני גיל המעבר חווה גם פחות חשק מיני?
מדובר בתופעה מאוד נפוצה בקרב נשים החוות את גיל המעבר. בתקופת המעבר עצמו, כאשר יש סערה הורמונלית, כמעט כל אשה חווה חוסר חשק מיני, גם בגלל השינויים ההורמונליים הדרמטיים שהגוף עובר, אך גם בגלל המצב הרגשי והנפשי. החשק המיני הוא חיישן מדוייק של מצב הנפש ומהווה חיבור מוצק בין גוף לנפש. כאשר המצב הרגשי ירוד, יורד איתו גם החשק. לאחר חלוף הסערה, נותרות כ- 10-20% מהנשים ללא חשק מיני, וזאת ידוע מתוך מחקרים אפידמיולוגים שנערכו בקרב אוכלוסיות גדולות של נשים בעולם המערבי. גם נשים רבות שעוברות כריתת שחלות (תהליך שמדמה את גיל המעבר) חוות העדר חשק מיני.
2. למה זה קורה?
התופעות המלוות את גיל המעבר נובעות משינויים הורמונליים, בשל ירידת יכולת השחלות ליצור ולהפריש הורמוני מין נקביים (אסטרוגן ופרוגסטרון). להורמונים אלו תפקיד חשוב במערכות שונות בגוף ובהיעדרם חלים שינויים באותן מערכות. שינויים אלו עשויים להתבטא במגוון תסמינים, כגון, גלי חום, הזעה, עצבנות, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, ירידה בחשק מיני, יובש בנרתיק והפרעות במתן שתן.
3. האם יש נתונים סטטיסטיים - מה אחוז הנשים בגיל המעבר שסובלות מהיעדר חשק מיני?
ודאי, יש הרבה נתונים סטטיסטיים ממחקרים רפואיים וציינתי את חלקם בתשובתי לשאלה הראשונה.
חשוב לציין, שעד המאה הקודמת רוב הנשים לא הגיעו לגיל המעבר בשל תוחלת חיים נמוכה וכיום נשים מבלות מעל חצי מחייהן בגיל זה (!).
כמו כן, קיימת מגמה ברפואה המבטאת בשיפור איכות חיים. לא מספיק לרפא מחלות, אלא יש להבטיח שהאדם מרוצה מהחיים לאחר המחלה. "להוסיף חיים לשנים ולא שנים לחיים...". במסגרת מגמה זו תופס תחום הבריאות המינית תאוצה בעשור האחרון. אנשי מקצוע מבינים שתפקוד מיני ומיניות אינם מותרות, ומרכיבים אלו תופסים מקומות מאוד נכבדים בתוצאות מחקרים העוסקים באיכות חיים. מתברר שמין טוב חשוב מאוד לרוב בני האדם כחלק מאיכות חיים בריאה.
בשל שתי עובדות אלו יש יותר ויותר מחקרים בהם נבדק נושא התפקוד המיני על מרכיביו בכלל, וחשק מיני בקרב קבוצות שונות של נשים (בכללן כאלו בגיל המעבר) בפרט.
4. האם חוסר-היעדר חשק מיני קשור לא רק לתופעות גיל המעבר? קיים גם אצל נשים צעירות יותר? ואם כן- מה הן הסיבות אז?
כמובן. HSDD –Hypoactive sexual desire disorder - כלומר, בתרגום חופשי לעברית - הפרעת בתפקוד מיני שביטוייה ירידת חשק מיני. מדובר בחוסר או העדר חשק מיני גם בפנטזיות, מחשבות, וחלומות ובכלל זה העדר רצון לקיום יחסי מין. ההערכה היא שמדובר בתופעה הרווחת בכשליש מהנשים הבוגרות בארה"ב (!). בנשים חוסר חשק יכול ללוות חלקים שונים של המחזור, לנבוע משימוש בגלולות, לאחר לידה ובמקביל להנקה, לאחר כריתת רחם ו/או שחלות, כחלק ממחלות נפש (דוגמת דיכאון) וכמובן בגיל המעבר.
התופעה אינה בלעדית לנשים. ניתן למצוא גם גברים חסרי חשק, בייחוד כתוצאה מירידה בהורמון המין הגברי (טסטוסטרון), כחלק מעליית הגיל, אך גם בשל מצבים נפשיים, שימוש בתרופות ומחלות הורמונאליות שונות.
5. באלו דרכים ניתן היה עד היום לטפל בבעיית חוסר חשק מיני בגיל המעבר?
חשוב להבין שהעדר חשק מיני הינו רק תסמין אחד משלל התסמינים של גיל המעבר. חלק מהתסמינים פירטתי לעיל, אך חלקם מתמשכים מעבר לגיל המעבר עצמו, כגון, אוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות עצם) ואף עליה בסיכון למחלות כלי דם ולב. אי לכך, חוסר חשק מיני במקביל לגיל המעבר מחייב מעבר בירור מקיף וקבלת טיפול הוליסטי. אמנם לא מדובר במחלה ורוב התסמינים יחלפו, אך מטרת הטיפול לתקן אותם מצבים שפוגעים או עשויים לפגוע באיכות החיים לטווח הרחוק.
חשוב לעשות זאת במרכז רפואי מוסמך, שכן כיום בכל בית חולים ובכל קופת חולים יש מרפאת גיל המעבר ובשל המודעות לחשיבות הנושא השירות כלול בסל הבריאות. שיטות הטיפול רבות ומגוונות, החל מתחליפי הורמונים להחלפת החסר שנוצר וכן תכשירים לטיפול בבעיות נקודתיות, כגון, טיפולים לשיפור צפיפות העצם, חומרי סיכוך לנרתיק וכדומה.
לגבי תוספים, איני רוצה להכליל, אך ברובם המוחץ של המקרים, חומרים אלו עושים נפלאות .... בעיקר ליצרנים. חיזוקית, סיפוקית, ליטופית, ויריל-ליידי ודומיהם – הם תוספי מזון שאין שום הוכחה מדעית-רפואית ליעילותן. מדובר בשרלטנות לשמה ואני מנסח דברי בעדינות. במחקרים שכן נעשו, פעולתם לא הוכחה כיותר טובה מאפקט פסיכולוגי (פלסבו), אשר עשוי להגיע לכ- 40 אחוז. נתקלתי במטופלים שהטיפול בחומרים אלו נכשל ורק אז הגיעו לאבחון וקבלת טיפול מקצועי. ברור שהם לא התלוננו בשל רצונם לשמור על פרטיות, לאור הסיבה הדיסקרטית בעטייה נטלו את אותם חומרים. על כך בונים היצרנים ולכן השוק מוצף בכל כך הרבה חומרים והבטחות שווא.כלומר, פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים...
בנושא העדר חשק, התחליף היחיד שנבדק רפואית לשיפור החשק הוא הורמון הטסטוסטרון על תחליפיו, אך המחקר בנשים עדיין בחיתוליו ועדיין אין הוכחה חד משמעית לכיוון כלשהו.
6.כיצד ניתן לצמצם את התופעה בלי תוספים/תרופות/ הורמונים?
פעילות ספורטיבית, תזונה נכונה ושמירה על אורח חיים בריא (הפסקת עישון, שמירה על משקל גוף וכד') חשובים מאין כמותם. נאמר "נפש בריאה בגוף בריא" וזה מחבר אותי לתחילת הראיון, בו הזכרתי את הקשר בין גוף לנפש. מעבר לעובדה שמראה בריא גורם למצב רוח יותר טוב, הרי לפעילות ספורטיבית חשיבות מוכחת בהאטת תהליך האוסטיאופורוזיס, מניעת מחלות כלי דם ולב, שיפור החשק המיני ושיפור מדדי איכות חיים שונים.
Comments