top of page
תמונת הסופר/תפרופ' רפי חרותי

מיניות לאחר לידה

עודכן: 6 ביוני 2018


פרופ' רפי חרותי


גלית (שם בדוי) לא חשבה שהלידה שעברה עשויה להשפיע עד כדי כך על חיי המין והזוגיות. היא חשבה שאחרי כמה שבועות של מנוחה "העסק יחזור לעצמו", אבל שבעה חודשים אחרי היא עדיין היתה בתקופת בצורת, למרות שבבדיקת המעקב הגינקולוגית נאמר לה שהכל כשורה. בעצת בעלה היא פנתה למרפאה לבריאות מינית. גלית, עו"ד בת 28, נשואה 3 שנים ואמא לתינוק ראשון בן חצי שנה, נמצאת עדיין בחופשת לידה ארוכה. היא מתארת קשר מצוין עם גיא (שם בדוי) בעלה, בן 31, אשר עובד בתחום ההיי-טק. לפני ההיריון הסקס בינהם היה נפלא, היא היתה מגיעה לאורגזמות והתדירות סיפקה את שניהם. במהלך ההיריון קיימו יחסי מין כמעט עד שבוע לפני הלידה, כאשר המצב הפיזי הגביל רק מבחינת התנוחות, אך לא מבחינת התכיפות והצורך שלה.

את הלידה עברה בקלות יחסית, ללא כל התערבות כירורגית, כאשר גיא נוכח לצידה ותומך. מאז הלידה היא מבלה רוב הזמן עם התינוק, אותו היא עדיין מניקה ומגלה את האמהות בסקרנות רבה. ברוב הפעמים בהם גיא ניסה ליזום יחסי מין, היא דוחה אותו בטענות שונות, מה שמותיר אותה עם רגשות אשם ואותו עם תסכול רב והרגשה שהרחבת המשפחה הביאה לצמצום, עד אובדן, בחיי המין. בפעמים היחידות בהן נענתה לחיזוריו של גיא היא עשתה זאת ללא חשק וגם לא גמרה. גלית חושבת שמשהו לא עובד שם למטה ולא יודעת להסביר זאת, בעוד גיא מבין משיחות עם חבריו, שמשהו אצלה לא בסדר, כי רובם מספרים שחזרו לשגרה מהר יחסית לעומתם.

הסיפור של גלית הוא נפוץ. ההתרגשות מהלידה כבר חלפה ומתברר שהאורח החדש נשאר לתמיד, אבל מי שנעלמו או נפגעו קשות הם חיי המין. עברה יותר מחצי שנה ובכל זאת החיים בכלל וחיי המין בפרט לא חזרו לסדרם. משהו לא בסדר, או כמו שגלית מגדירה זאת "משהו לא עובד שם למטה".




עם חלוף חודשי ההיריון והלידה בעקבותיהם, רוב הנשים חוות שינויים בתפקוד המיני, אך מעט נשים מעלות זאת או מדברות על כך עם הרופא/ה המטפל/ת, למרות שלרבות שאלות הנוגעות בתזמון החזרה ליחסי מין ותהיות לגבי החשק הירוד. בין הגורמים הרבים המשפיעים על התפקוד המיני לאחר לידה ניתן למנות שינויים הורמונאליים וגורמים גופניים, כגון, שינוי במשקל ומבנה הגוף, צורת הלידה (רגילה או קיסרית), שימוש באפיזיוטומיה (חיתוך חיץ להרחבת תעלת הלידה), הנקה, היסטוריה רפואית קודמת ועוד. לגורמים נפשיים משקל לא פחות חשוב ואולי אף רב יותר והם כוללים עייפות, שינוי בדימוי עצמי ונשי, ושינויים במצב רוח, החל מדכדוך קל ועד לדיכאון לאחר לידה. כל אלו מובילים לכך שעובר זמן מה מהלידה עד החזרה לחיי מין מלאים. זה נורמאלי לחלוטין.

עם זאת, אם לאחר מספר חודשים החשק לא חזר, האורגזמה לא שבה, עדיין כואב, או קיים שילוב של כל אלו, זה לא תקין. ניתן לשפר. אפילו אם התקשורת בינכם היתה ונותרה מצוינת ואתם מדברים על זה, עדיין חלקים אחרים עשויים להתקלקל בדרך.

במחקרים הראשונים שעסקו במיניות האדם על ידי החוקר הנודע קינסי וגם בהמשך במחקריהם הבולטים של מסטרס וג'ונסון בשנות ה- 60 לא היתה התייחסות לאישה ההרה ולתקופה החשובה שלאחר הלידה. בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בהבנת המיניות הנשית, וכיום אנו מבינים, חושבים ומגדירים שונה את המיניות הנשית מזו הגברית. בהתאם, כמות המחקרים העוסקים במיניות היולדת הטריה פורחת בשנים האחרונות.

זה לוקח זמן...

ראשית, חשוב לדעת שלוקח זמן עד שחוזרים לקיים יחסי מין מלאים. זה טבעי וזה גם עולה ממחקרים רבים, על כן הרגישו חופשיים לקחת פסק זמן. לא יותר מדי זמן. רוב הנשים חוזרות לקיים יחסי מין מלאים ללא כאבים לאחר כ- 6 שבועות ורובן שבות לחוות אורגזמה לאחר כ- 12 שבועות מהלידה. כך לדוגמא, במחקר רחב היקף שנערך בצפון קרוליינה, נאסף מידע מ- 150 יולדות טריות, שזו לידתן הראשונה, ונמצא שרק- 60% מהן חזרו לקיים יחסי מין מלאים 6 שבועות לאחר הלידה, בעוד ש- 24 שבועות לאחר מכן מספרן עלה ל- 90%.

זה לא רק זמן...

הזמן משחק תפקיד חשוב בחזרה לשגרה, אך כנראה מה שחשוב יותר הוא מה שמתרחש במהלך הזמן, שכן 30% מאותן נשים שחזרו לקיים יחסי מין מהר יחסית דיווחו על כאבים בחדירה, לעומת 17% בלבד מאלו שחיכו יותר זמן. 4% מהנשים תיארו את הכאב עז עד כדי עוצמה שלא אפשרה להן להנות מיחסי המין, אם כי לאחר חצי שנה לא נותרו נשים עם כאב עז. ברוב המקרים הכאב היווה סיבה עיקרית להימנעות מחדירה.

ההיריון והלידה משנים את גוף האישה. פיזית הגוף של היולדת הטרייה אינו אותו גוף. גם אם היולדת לא עברה ניתוח קיסרי וגם אם מדובר בלידה קלה, ללא סיבוכים וחתכים מיותרים. במהלך ההיריון הגוף משתנה. הרחם גודל פי כמה מגודלו המקורי, משנה את מיקומו ובדרך גם משנה ומשפיע על מיקומם של כל האיברים הפנימיים, דוחף את הקיבה למעלה ואת שלפוחית השתן למטה. בלידה עצמה יש הרחבה של פתח הנרתיק לדרגה שראש של תינוק מצליח לעבור בו, מה שגורם מתיחה מקסימאלית של השרירים בתעלה. השרירים באזור רפויים, התעלה רחבה הרבה יותר, ייתכן ונפגעו קצות עצבים - אז מה הפלא, שלמרות שחזרתן לשגרה חדירתית את מרגישה את הפין שלו פחות?! נשים רבות לא יספרו את זה לבני זוגן מחשש שיפגעו באגו שלהם. "עדיף לגמור עם זה וללכת לישון".

במקרה של אפיזיוטומיה (הרחבת פתח הנרתיק על ידי חיתוכו לשם הקלה על יציאת התינוק), או אם התרחש קרע ספונטני תוך כדי יציאת התינוק בתעלת הלידה, מבצעים תפר או מספר תפרים באזור עם סיום הלעיתים לידה. התפר עשוי לגרום להצרת הנרתיק, וחדירה שהייתה קלה ובטוחה בעבר הופכת להיות למכאיבה. לעיתים התפר גורם לחתך להתאחות לא כראוי או ללחוץ על עצב באזור. לעיתים מתפתחת צלקת גסה (קלואיד). לעיתים החתך או הקרע עצמם עשויים לפגוע בעצבוב. באותם מקרים הכאב עשוי להיות כרוני בכל פעם שיש מגע באזור. אלו דברים שקל לפספס בבדיקה גינקולוגית שגרתית שלאחר לידה, אך כאשר קיימת מודעות ניתן לאתר את מקור הבעיה ולבצע תיקון קל, אשר ימנע הופעת הכאב.

האורגזמה יכולה להיפגע ולהתעכב, כפי שנצפה בעבודה בארה"ב, במסגרתה דיווחו רק 40% מהיולדות על אורגזמה 6 שבועות לאחר הלידה לעומת 60% שחוו אורגזמה חצי שנה לאחר הלידה. הקושי להגיע לאורגזמה לאחר לידה הוא פיזיולוגי ברובו. אורגזמה היא רפלקס אשר מתרחש כאשר הגוף קיבל מספיק גירוי מיני, ומגיע לפרץ מיני משחרר, לאחריו הגוף עשוי להטען שוב. השריר אשר מתחיל את האורגזמה בנשים חבוי במעמקי רצפת האגן וקרוי שריר פובו-קוקסיג'יאלי (או בקיצור PC ). נשים יכולות לזהות שריר זה על ידי ביצוע עצירת שתן באמצע ההשתנה. זו התנועה שגורמת לכיווץ והפעלת שריר זה. השריר קיים גם בגברים, אשר יכולים לזהותו ממש באותו אופן, ואז גם ניתן להרגיש את הפין "עולה". אבל זה לא לענייננו כעת... בזמן הלידה שריר זה נמתח ונחלש מאוד כמו רצועת גומי, וזו סיבה עיקרית לכך שנשים רבות יזדקקו לשבועות ואפילו חודשים עד שיוכלו לחוות אורגזמה לאחר לידה. לעיתים שריר ה- PC נפגע במהלך הלידה, בייחוד לאחר אפיזיוטומיה (חיתוך). בבדיקה גינקולוגית בה לרופא/ה מודעות לתופעה זו, ניתן לבדוק את חוזק השריר ומידת גמישותו. עם זאת, מסתבר ששווה לחכות לאורגזמה, כפי שנמצא מדיווחים של 83% מהנשים שספרו על אורגזמה חזקה ואיכותית יותר לעומת זו שחוו טרם הלידה.

מעבר לנושאים הטכניים, גם להורמונים לאחר לידה תפקיד חשוב. אצל נשים לא מניקות נמצא שרמות ההורמונים מתייצבות כ- 4-6 שבועות לאחר הלידה. במחקר אוסטרלי נמצא שפחות מ- 20% מהנשים חזרו לפעילות מינית ארבע שבועות לאחר הלידה. רוב האמהות הטריות מרגישות עייפות, תשושות מלילות ללא שינה, רובן סובלות מכאבים, מרוכזות בשינויים המתחוללים בגופן, מסתגלות לאט לאמהות ולאחריות הכרוכה בכך וחלקן מאוכזבות ממידת התמיכה של בן זוגן. לחלק דכדוך עד מצב של דיכאון אחר לידה. כל התחושות האלו יוצרות שילוב קטלני עבור החשק המיני. הרמות של הורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) נמוכות והרמה של הורמון החלב (פרולקטין) גבוהה, והשילוב גורם לכך שרוב הנשים יחושו פחות חשק מיני, יתקשו להגיע לעוררות מינית, ואם כבר יגיעו, החדירה עשויה להכאיב. עם זאת, גם עם התייצבות ההורמונים, רוב הנשים יחושו חשק ירוד, אפילו שנה לאחר הלידה, אבל אז הגורמים לירידת החשק רגשיים בדרך כלל והטיפול צריך להיות מכוון בהתאם.

אפשר לקצר את הזמן...

· תומאס מור, בספרו "המין והנשמה", אומר שכדי להיות מיני צריך להיות פתוחים לסוגי חדירה שונים: חדירה של אהבה, אינטימיות, השפעת האחר עלינו מבחינה תרבותית ורוחנית ועד חדירת גופו של האחר לחלקים הרכים ביותר שלנו. כדי שנוכל לחדור ולהיחדר אנו זקוקים לדימוי עצמי תקין, דימוי גוף תקין, תחושת ערך עצמי תקינה, וביטחון עצמי. בבסיס כל אלו יש צורך בתקשורת, ועל כן בני הזוג צריכים להיות מסוגלים לתקשר בנוחיות על נושאים הקשורים במיניות. כך, אם יולדת טרייה יחסית מרגישה פחות את הפין של בן זוגה, כדאי לשתף. כדאי לספר. זה לא פוגע. הוא לא בהכרח יחשוב שיש לו זיין קטן או שהוא לא עושה את העבודה כמו שצריך. חוסר תקשורת עשוי להוביל למצב של הימנעות, אשר מביא למריבות, מאבקי כח וריחוק בין בני הזוג.

כדי להחדר או לאפשר קרבה אנו זקוקים לאמון. חשוב שבני הזוג ישתפו זה את זה בתחושותיהם. חשוב שהאישה תספר לבן זוגה על השינויים בגופה, על תחושות, חששות, ועל ציפיות מהחזרה לחיי מין. זה יעצים את האמון, הקבלה, ההבנה והכבוד ההדדי בינם ויתרום לאווירה חיובית סביב התינוק. כדאי לשתף חברים קרובים שחוו לידה, וליצור בסיועם מעין קבוצת תמיכה. סביר להניח שהם חוו אותם שינויים.

· אין זמן נכון או פרק זמן נורמאלי לפיו חוזרים לפעילות מינית. זה תלוי לחלוטין בתחושות של שני בני הזוג ובמה שהם מרגישים נכון להם. בהקשר זה חשוב לחדד את ההגדרה הרחבה של "יחסי מין", שכוללים כל מגע אינטימי בין בני הזוג, כולל ליטוף, חיבוק, נשיקה, עיסוי, ליקוק, מגע באיברי המין, ועוד כיד הדמיון הטובה. בלשון מקצועית קוראים לזה VENIS , שזה ראשי תיבות של - Very Erotic Non Invasive Sex כלומר, סקס-מאוד-ארוטי- אך לא-חודרני, שכן יחסי מין אינם חייבים לכלול חדירה.

כדאי לשבור את תקופת ההימנעות שהלידה כופה, כמה שיותר מהר ולחתור להתעלסות ולמגע אינטימי מענג הדדי ללא חדירה, אשר יש לו ערך וחשיבות רגשית ונפשית לדימוי העצמי, לתקשורת הזוגית ולמרחב הזוגי והאינטימי של שני בני הזוג. בהקשר זה רצויהשינויים ההורמונאליים, ייתכן והנרתיק יהיה יבש והמסכך יקל על החדירה ויפחית את הסיכוי לכאב. אם אתה מרגיש לא נח, או שאת מרגישה לא נעים - המתינו. שתפו לגבי ההרגשות. אם החדרת האצבע אינה מלווה בכאב ועוברת בשלום ובהנאה, ניתן לעבור לחדירה של הפין בהדרגה. בהתחלה מומלץ לא לבצע חדירות עמוקות וכן לנסות תנוחות בהן הסיכוי לכאב נמוך יותר, לדוגמא, כאשר היולדת נמצאת למעלה ושולטת על עומק ועוצמת החדירה. לא משנה מה תבחרו, הקפידו שיהיה נח וזכרו שתמיד אפשר להפסיק. אם לאחר ששה שבועות עדיין יש כאב, כנראה משהו לא בסדר. אם לאחר ששה חודשים עדיין כואב, בטוח משהו לא בסדר, אפילו אם זה לאחר אפיזיוטומיה או ניתוח קיסרי. ששה שבועות הן מספיק זמן להחלמה, לחזרת כל האיברים הפנימיים למיקומם, לריפוי של החתכים והצלקות (גם של ניתוח קיסרי) ועל כן אם עדיין יש כאב, הוא מרמז לקיומה של בעיה שלא באה אל פתרונה. יש להתייעץ עם רופא/ת הנשים. אל תהיי נבוכה לבקש בדיקה חוזרת, אם בבדיקה הראשונה נמצא שהכל תקין. לעיתים הכאב הוא הסימן היחיד לקיומה של בעיה, כמו חתך לא תקין, תפר שלא גרם לאיחוי נאות, צלקת לוחצת. על כן, בכל מקרה בו קיים כאב בחדירה (או אפילו במגע באזור), אשר לא היה לפני הלידה, כדאי לברר לעומק את מקור הכאב. לא תמיד הזמן מרפא את הכאב ולעיתים ההמתנה וההימנעות אף עשויים להחמיר אותו. רופאים מיומנים יוכלו לזהות את הבעיה ולתת טיפול מתאים (כגון, הזרקת משכך כאבים מקומית, הזרקת סטרואידים, הסרת הצלקת וכד'), אך הם זקוקים להכוונה. לא רואים את הכאב בבדיקה. את הכאב את מרגישה. רק את. הזמן מחזיר לשריר ה- PC את הגמישות שלו, אך ניתן לקצר את הדרך ולזרז ולחזק את הופעת האורגזמה לאחר לידה על ידי חיזוק שריר PC בשיטה הקרויה "תרגילי קגל" (ראה מסגרת). ככל ששריר PC יהיה חזק יותר, גם עוצמת האורגזמה תגבר. חשוב לחזק את השריר באופן עצמי (על ידי תרגול שיטת קגל) או בסיוע פיזיותרפיסטית של רצפת האגן. בלו זמן עם התינוק החדש, אך דעו להציב לעצמכם גבולות ומצאו זמן להיות לבד בפרטיות בלי התינוק. לא סביר שתוכלו להתענג על סקס כשהתינוק צורח ברקע. בשביל זה המציאו את סבתא. אם למרות שאין בעיה רפואית, התשוקה אינה חוזרת לאחר חצי שנה ובשל כך תדירות יחסי המין שואפת לאפס לאחר חצי שנה מהלידה כדאי לגשת לייעוץ מקצועי. לציין שאין מה לפחד לגעת בחזה מניב של יולדת טרייה, אם התינוק יכול לגעת ולינוק משם, אז בטוח זה לא מסוכן ומקסימום תדלוף טיפה או שתיים של חלב. אבל כדאי קודם לבדוק עם בת הזוג שזה נעים לה, כי הרבה ידווחו על חוסר נוחות בשל הגודש.

· תקשרתם, דיברתם על כך והחלטתם לבצע חדירה סוף סוף?! בפעמים הראשונות כדאי לנסות קודם החדרת אצבע נקייה וגזוזה היטב ועם הרבה חומר מסכך על בסיס מים, דוגמת, KY-Jelly , feel של דורקס או פמינה. בשל השינויים ההורמונאליים, ייתכן והנרתיק יהיה יבש והמסכך יקל על החדירה ויפחית את הסיכוי לכאב. אם אתה מרגיש לא נח, או שאת מרגישה לא נעים - המתינו. שתפו לגבי ההרגשות. אם החדרת האצבע אינה מלווה בכאב ועוברת בשלום ובהנאה, ניתן לעבור לחדירה של הפין בהדרגה. בהתחלה מומלץ לא לבצע חדירות עמוקות וכן לנסות תנוחות בהן הסיכוי לכאב נמוך יותר, לדוגמא, כאשר היולדת נמצאת למעלה ושולטת על עומק ועוצמת החדירה. לא משנה מה תבחרו, הקפידו שיהיה נח וזכרו שתמיד אפשר להפסיק.

  • אם לאחר ששה שבועות עדיין יש כאב, כנראה משהו לא בסדר. אם לאחר ששה חודשים עדיין כואב, בטוח משהו לא בסדר, אפילו אם זה לאחר אפיזיוטומיה או ניתוח קיסרי. ששה שבועות הן מספיק זמן להחלמה, לחזרת כל האיברים הפנימיים למיקומם, לריפוי של החתכים והצלקות (גם של ניתוח קיסרי) ועל כן אם עדיין יש כאב, הוא מרמז לקיומה של בעיה שלא באה אל פתרונה. יש להתייעץ עם רופא/ת הנשים. אל תהיי נבוכה לבקש בדיקה חוזרת, אם בבדיקה הראשונה נמצא שהכל תקין. לעיתים הכאב הוא הסימן היחיד לקיומה של בעיה, כמו חתך לא תקין, תפר שלא גרם לאיחוי נאות, צלקת לוחצת. על כן, בכל מקרה בו קיים כאב בחדירה (או אפילו במגע באזור), אשר לא היה לפני הלידה, כדאי לברר לעומק את מקור הכאב. לא תמיד הזמן מרפא את הכאב ולעיתים ההמתנה וההימנעות אף עשויים להחמיר אותו. רופאים מיומנים יוכלו לזהות את הבעיה ולתת טיפול מתאים (כגון, הזרקת משכך כאבים מקומית, הזרקת סטרואידים, הסרת הצלקת וכד'), אך הם זקוקים להכוונה. לא רואים את הכאב בבדיקה. את הכאב את מרגישה. רק את.

  • הזמן מחזיר לשריר ה- PC את הגמישות שלו, אך ניתן לקצר את הדרך ולזרז ולחזק את הופעת האורגזמה לאחר לידה על ידי חיזוק שריר PC בשיטה הקרויה "תרגילי קגל" (ראה מסגרת). ככל ששריר PC יהיה חזק יותר, גם עוצמת האורגזמה תגבר. חשוב לחזק את השריר באופן עצמי (על ידי תרגול שיטת קגל) או בסיוע פיזיותרפיסטית של רצפת האגן.

  • בלו זמן עם התינוק החדש, אך דעו להציב לעצמכם גבולות ומצאו זמן להיות לבד בפרטיות בלי התינוק. לא סביר שתוכלו להתענג על סקס כשהתינוק צורח ברקע. בשביל זה המציאו את סבתא.

אם למרות שאין בעיה רפואית, התשוקה אינה חוזרת לאחר חצי שנה ובשל כך תדירות יחסי המין שואפת לאפס לאחר חצי שנה מהלידה כדאי לגשת לייעוץ מקצועי.




פרופ' רפי חרות מומחה ברפואה שיקומית ומטפל מיני מוסמך

לפרופ' חרותי ניסיון קליני עשיר בשיקום מיני, כולל טיפול בהפרעות חשק, בעיות זקפה, שפיכה מהירה ומעוכבת, בעיות אורגזמה ועוד תוך הקפדה על חיסיון רפואי ושמירה על דיסקרטיות. ייעוץ של פרופ' חרותי מוכר על ידי הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים.



947 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page