איך היית מגיבה אם היית מגלה שהגבר שלך עובד כסרוגייט – בן זוג חלופי המדריך נשים במין תמורת כסף?

עודכן ב: 11 אוג 2019

איך היית מגיבה אם היית מגלה שהגבר שלך עובד כסרוגייט – בן זוג חלופי המדריך נשים במין תמורת כסף? אביב, טליה ונירה רואים בעיסוק שלהם שליחות, ולכן לא מוצאים שום סיבה שהוא יפריע לזוגיות הפרטית שלהם.

מעינה שנהר שמעה מהם איך הגיעו לתחום החריג הזה, וגם על תחושת הסיפוק כשהטיפול מצליח

המקצוע: מדריכי מין

מאת מעינה שנהר


אם הייתם פוגשים את יפעת , נירה או אביב באירוע חברתי, ספק אם הייתם מעלים בדעתכם שיש בהם משהו יוצא דופן. שלושתם חביבים מאוד, נחמדים וידידותיים ובמקרה או שלא במקרה, כולם נראים צעירים מגילם. אבל יש להם עוד מכנה משותף - העיסוק שלהם שהוא לא ממש שגרתי. שלושתם עובדים כסרוגייטס, כלומר בני זוג חלופיים, שמלמדים את המטופלים שלהם איך לתפקד מבחינה מינית. לא מדובר בשיעורי תיאוריה אלא בהתנסות מעשית אחד על אחד.

יפעת (57) היא סטודנטית לעבודה סוציאלית מרעננה, גרושה שחיה עם חבר ועובדת כסרוגייט זה שנתיים. אביב, רווק, לומד פסיכולוגיה בירושלים, לאחר כמה קשרים זוגיים. בחודשיים האחרונים יש לו חברה חדשה, והוא עוסק בטיפול סרוגייט זה שמונה חודשים. נירה (40) מכפר סבא, גרושה ואם לתאומות בנות שש, היא מומחית לטיפול הוליסטי ועובדת כסרוגייט זה שנתיים.

השלושה הם חלק מצוות גדול יותר, הפועל בקליניקה של ד"ר רונית אלוני.

תפקיד הסרוגייט הוא להדריך את המטופל/ת להתגבר על הפחד מהמין. רבים מהמטופלים הנם חסרי ניסיון מיני. אחרים מתמודדים עם בעיות בתפקוד המיני. אבל לא מדובר רק במין נטו: חלק מהתפקיד הוא גם לתרגל ביחד איך מסתדרים בבית קפה, איך מזמינים בחורה לסרט ואיך מתנשקים.

הטיפול בעזרת סרוגייט יוצא מתוך הנחה שחלק מהמטופלים לא יצליחו להגיע לזוגיות ומיניות טובה בלי שיחוו קודם קשר בסביבה מוגנת, מקבלת ותומכת. מדובר באנשים שעב רו חוויות מיניות קשות, שסובלים מחרדה מינית כלשהי, נשים הסובלות מכאבים בחדירה או שהם בתולים וחוששים לחשוף בפני בן או בת זוג את "קלונם". באים גם אנשים שאינם בטוחים לגבי הנטייה המינית שלהם ורוצים לבדוק איפה הם ממוקמים.

גברים הסובלים מחוסר חשק מיני, מבעיות זקפה, משפיכה מהירה

עבור נשים, הטיפול נועד למי שסבלה מחרדת חדירה ומכאבים במשגל או שסובלת מ אנורגזמה

בתהליך ההכשרה הסרוגייט עוברים פגישות אבחון על מנת לבדוק את העמדות שלהם כלפי מיניות בכלל, את היחס שלהם להיבטים השונים של המיניות, וכמובן הכרת איברי המין ותפקודם. הם עוברים במרפאה גם סדנת מגע, כדי לחוות תהליך של שכלול הנינוחות עם דימוי הגוף ועם מיניותם.

העבודה עם המטופלים היא הדרגתית. זה מתחיל בפגישה בבית קפה, כאשר המטופל ובת זוגו החלופית יוצרים קשר ראשון ובודקים אם הם מתחברים זה לזו. ההמשך נעשה במרפאה, בחדרים המצוידים במקלחת ובאמצעים המאפשרים יצירת אינטימיות. מפגש אחר מפגש, הסרוגייט מדריכה את המטופל שלה לגעת, לעשות עיסוי, לגלות את החלקים השונים בגוף שמגיבים למגע ולליטוף, וללמוד תוך כדי התבוננות את איברי המין שלו ושל בת זוגו. המטופלים לומדים לתת התייחסות, אמפתיה וחום, לשתף, ולראות את האישה כפרטנרית להתנסות ולא כחפץ או כאיום. כל זה כמובן נכון גם כשמדובר במטופלת אישה ומטפל גבר.

"צריך לתת המון מעצמך"

מי בסביבתכם יודע שאתם עובדים כסרוגייט?

יפעת: "ההורים והאחים שלי יודעים, כל החברים והחברות שלי יודעים, וגם החבר שלי שאני נמצאת איתו שלוש שנים. בהתחלה היה לו ממש קשה, היו לו הרבה שאלות ונוצרו בינינו מתחים, אבל לא ויתרתי. הקשר שלנו עבר הרבה שינויים.

"בראייה של כבר יש קטע של רכושנות: הגוף שלה שייך לי ואני לא רוצה שמישהו אחר ייגע בו. עם הזמן הוא למד שזה בסך הכול גוף, וגם אם אני נקשרת רגשית ומעניקה למטופל – זו רק עבודה. הוא הבין שהעיסוק שלי לא מאיים על הקשר שלנו ואז הוא נרגע. היום הוא מתייחס לזה באופן רגיל לגמרי".

מה הכשיר אותך להיות מסוגלת לעבודה כזאת?


טיפולי סרוגייט

"כשהצעתי את עצמי לעבוד כסרוגייט ושאלו אותי מה באישיות שלי עושה אותי מתאימה, עניתי "הנתינה", וזוהי מהות המקצוע. נכון שיש המון תגמול רגשי כשאת רואה התקדמות של מטופל, איך הוא נכנס שפוף ומדוכא. הוא מגיע לעיתים עם חוסר ניסיון מיני מוחלט, חוסר ניסיון ליצור אינטימיות ובסוף הטיפול יוצא אדם חדש ומאוד אסיר תודה על מה שעשית בשבילו – אבל בסך הכול את צריכה לתת המון מעצמך. כל מטופל רוצה להרגיש כמו בן יחיד, וכשאני איתו הוא הדבר היחיד שמעסיק אותי.

"את השינוי הגדול בחיים שלי, לכיוון הנתינה, עשיתי בגיל 33. עברתי אז טיפול של דיקור סיני כי היו לי בעיות פוריות, והרופא אבחן אצלי סגירות מינית טוטאלית. הוא תקע לי מחטים בשתי הידיים וכעבור עשרים דקות פרץ החוצה זיכרון שהדחקתי לגמרי: בגיל 16 עברתי אונס אכזרי על ידי חבר שלי, שהיה מבוגר ממני בארבע שנים. אחרי המשבר התחברתי שוב לרגשות האמתיים שלי והחלטתי לפתוח דף חדש בכל התחומים. התגרשתי, למדתי עבודה סוציאלית ושנה אחר כך התחלתי לעבוד כסרוגייט".

אביב, מי שותף אצלך לסוד?

"המשפחה שלי יודעת במה אני עוסק, וההורים שלי עברו איתי את כל התהליך מהרגע של גיבוש הרעיון ודרך תהליך ההכשרה. הם לא ניסו לבלום אותי כי הם קלטו שזה אני וזה חלק מהאישיות שלי. גם כל החברים הקרובים שלי יודעים. לבת הזוג שלי עוד לא הייתה לי הזדמנות לספר, כי הקשר טרי מדי. ברגע שארגיש שהוא רציני, אגלה לה הכול כדי לא להיות חצי. מי שלוקח אותי לוקח את כל החבילה.

יפעת: בעבודה שלי אני צריכה לתת מעצמי, ליצור שיחה ואינטימיות. המין הוא לא העניין. כשאנחנו מגיעים למין זה כבר טוב. כי הבעיה כמעט נפתרה".

אביב: אם החברה לא תוכל לשאת את הרעיון היא תצטרך ללכת. אם היא תרצה להמשיך בקשר, היא תצטרך לפתח יכולת לקבל. "כשהייתי נער קראתי בחוברת סקסולוגיה שיש תפקיד כזה, והוא מאוד סיקרן אותי. יש בי חלק טיפולי מאוד חזק מאותה סיבה אני לומד פסיכולוגיה. העיקרון שמנחה אותי בקשרי עם בנות הוא לא להיות כמו כל הגברים, כלומר להיכנס איתן למיטה וללכת הלאה, אלא לספק להן חוויה מתקנת. אישה החווה חוסר חשק מיני לעיתים אינה מבינה שהיא סובלת מעכבה על בסיס רגשי המפריעה לה לחוות אינטימיות.

"למעשה, המטופלת הראשונה שלי הייתה כבר לפני ארבע שנים, ולא ידעתי שאני עושה טיפול. בחברה שבה עבדתי הייתה לי בוסית בת 24, לא אטרקטיבית ולא חתיכה, מאוד צינית ומרירה. יזמתי איתה שיחות נפש מאוד עמוקות, ותוך זמן קצר ידענו שיהיה בינינו קשר מיני היום אני יודע שלא נמשכתי אליה אלא לבעיה שלה.

"התברר לי שהיא בתולה. היא סבלה בשפה מקצועית מ חוסר ניסיון מיני אני הייתי אז במערכת יחסים של ארבע שנים עם חברה, והבהרתי לבוסית שלא יהיה בינינו קשר זוגי, אבל אני מוכן לשמש לה מורה למין. בעדינות ובהדרגה פתחתי לה את האפיק המיני, והסיפוק הגדול ביותר שלי היה כשחזרה מחופשה וסיפרה לי שיזמה סטוץ עם מישהו, פיתתה אותו והכניסה אותו למיטה. לפי הגדרתה, קודם היא הייתה בחושך ואני הדלקתי לה את האור. "מי שהייתה חברה שלי ידעה מכל העניין, היא הבינה שאלה תהליכים שאני צריך לעבור עם עצמי, ושאם היא רוצה אותי, היא לא יכולה לשים לי גבולות מסוג זה. כיום, במרפאה, אני מתייחס אל הנשים בתור בנות זוג ולא כמטופלות".

"בהתחלה לא סיפרתי"

את מי את משתפת, נירה?

"כל החברות הקרובות שלי יודעות על העיסוק שלי. בהתחלה לא סיפרתי, כי לא הרגשתי כל כך בטוחה בעצמי, אבל זה מרכיב יותר מדי משמעותי בקיום שלי כדי שאוכל להסתירו. כשהרגשתי מספיק בטוחה כדי לספר, קיבלתי מהסביבה שלי פידבק כל כך חיובי, שהופתעתי. הוריי לא יודעים, אבל האחיות שלי יודעות ומאוד מכבדות את העבודה שלי.

"אם יהיה לי קשר זוגי, אשתף בלי שום ספק את הגבר שלי, כי זו עבודה שמאוד חשוב לחלוק בה. לאחר המפגשים את יוצאת טעונה רגשית בהמון מצוקות של האנשים שטיפלת בהם. אני שואלת את עצמי ובודקת כל הזמן למה אני סרוגייט ואילו תהליכים אני עוברת.

"התשובה שלי היא שאני מרגישה שזו שליחות. אני פותחת לגברים החסומים רגשית ומינית דלת לאינטימיות. לקשר רגשי, להפגנת חיבה, לתקשורת. יש אנשים שנגיעה הכי תמימה מאיימת עליהם ולא מבינים כמה הם זקוקים למגע. אפילו מחווה של ליטוף בתור הבעת חום, ללא על כוונה מינית, קשה להם".

ישראל – בין המדינות המתקדמות בתחום

השימוש בסרוגייט כאמצעי טיפולי בבעיות מין הוכנס לשימוש בארץ על ידי ד"ר רונית אלוני לפני למעלה מעשרים שנה, כשחזרה מלימודים בארצות הברית. בהתחלה היו אלה ניסיונות מהוססים, במסגרות ארגוני טיפול שונים. אחד השימושים החשובים ביותר בסרוגייטס הוא בשיקום של נכי צה"ל, אך גם של נפגעי תאונת דרכים ונפגעי גוף ונפש אחרים לצד אנשים בריאים.

לדברי ד"ר אלוני, היום ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם לגבי השימוש בכלי טיפולי זה. לשם השוואה, בהולנד כולה, למשל, פועלים רק מספר סרוגייטס, כמה גברים וכמה נשים בסך הכל

מה הביא אותך, יפעת הסרוגייט לפתיחות המינית שלך?

"הייתי נשואה חמש שנים והתגרשתי כשהתאומות היו תינוקות. הקשר הזוגי נעל אותי לגמרי. אחרי הגירושים היה לי חבר במשך שנתיים. מאוד אהבנו זה את זה ודרכו חוויתי את חדוות המין. הוא החזיר לי את הביטחון בעצמי ובמיניות שלי. זה מה שהפך אותי רגישה גם לסבלם של אחרים, שאין להם מיניות טובה או דימוי גוף טוב. אני מראה להם כמה הם נפלאים, כמה המין יפה, כמה הרגש שלהם יפה ומקובל".

את מתכוונת לספר לבנות שלך במה את עוסקת? מה תעשי אם בבגרותן הן יגידו שהן רוצות לעבוד כסרוגייטס?

"ברגע שהבנות יהיו מספיק בוגרות, אשתף אותן בפרק זה של החיים שלי, כי הוא חשוב, גם אם בינתיים אפסיק לעסוק במקצוע זה. אם הן ירצו לעבוד כסרוגייטס אתמוך בהן ואחלוק איתן מניסיוני, כדי לחסוך מהן צער מיותר. אסביר להן איפה אני טעיתי בכך שלקחתי איתי הביתה את הכאב של המטופל, ולא ידעתי להגן על עצמי מספיק, ובכך שכאשר היה עיכוב של התקדמות, חשבתי שהבעיה היא שלי".

יש אנשים שמגיבים פחות טוב כשאתם מספרים להם על העבודה שלכם?

נירה: "אחד האנשים שסיפרתי לו על העבודה אמר: "זה כמו זונה. הוא, כמו רבים אחרים, לא יודע איך לאכול את זה. הוא לא מבין שזה עניין של הדרכה ושיתוף".

יפעת: "להיות זונה זה קל. עושים את זה, מקבלים כסף והולכים הלאה. אין שום השקעה רגשית. כאן את צריכה לתת מעצמך, ליצור שיחה ואינטימיות. את רואה את האדם 15 פעם ולפעמים גם 30 פעמים, בהתאם לקצב ההתקדמות האישי. כשאת נמצאת עם הגבר על כוס קפה, או במקלחת, או במיטה, הוא נפתח ומגלה דברים על עצמו שהוא לא מספר אפילו לפסיכולוג או לסקסולוג שלו. יש מידה שונה של פתיחות. המין הוא לא העניין. כשאנחנו מגיעים למין זה כבר טוב, כי הבעיה כמעט נפתרה".

"הקשר נבנה בהדרגה"

אחד התרגילים היותר קשים הוא השלב שבו השניים יושבים זה מול זה בעירום, מראים זה לזה את מבנה איברי המין ונוקבים בשם המפורש של החלק שעליו הם מצביעים. התרגיל הזה נעשה בדרך כלל לאור נר או מנורה קטנה.

יפעת מספרת על אחת החוויות היותר מביכות שעברה תוך כדי התרגיל עם מטופל: "הוא היה למדן כזה, וכשהגענו לקטע הזה הוא אמר: "אני לא רואה מספיק טוב", והלך להדליק את כל האורות בחדר. הוא לקח שרפרף, התיישב מול רגליי הפסוקות, השעין את סנטרו על כף היד וביקש להתבונן כמו בעבדה. היה לי מאוד קשה. היום אני עושה את התרגיל הזה באופן פחות דידקטי, באינטגרציה של המגע הכללי של ליטופים ועיסוי".

אביב טיפל, כאמור, בשתי פציינטיות עד עכשיו. שתיהן היו לקראת סוף שנות השלושים לחייהן, מצליחות במקצוען וגם נאות. לשתיהן היו קשרים קודמים עם גברים ואפילו התנסויות אינטימיות, אבל לא משגל רגיל. לשתיהן היה פחד גדול מחדירה (וגיניסמוס) וכתוצאה מכך סבלו מ כאבים בחדירה

"הקשר נבנה בהדרגה", הוא מסביר. "צריך לתת לבחורה תחושה שהיא בשליטה ובכל רגע שהיא תבחר, היא תוכל לעצור את התהליך. לאחת מהן היה קושי עצום לגעת בי באזור שמתחת לחגורה, והיה לה קושי עצום שנכיר זה לזה את איברי המין. כדי להקל עליה, אני התחלתי. הסברתי לה על עצמי: "זו העטרה, זו גוף הפין, זה בסיס הפין, זו גבעת ונוס ואלה האשכים. אלה המקומות הכי רגישים שלי. זה מסוג המגע שנעים לי וזה לא. עשינו הכל באיטיות ובהדרגה".

לגבר הרי קשה לתפקד אם אין התעוררות מינית. איך אתה מצליח להתעורר מול בחורה שלא אתה בחרת לשכב איתה?

"בהתחלה היה לי קשה להוריד תחתונים כשאין לי עדיין זקפה, מה שלא קורה ביחסי מין רגילים שלי. כיום, אם זה קורה לי, אני יודע שיש דברים שאני יכול לעשות כדי להביא את עצמי להתעוררות, כמו להתנשק או לעשות לה מין אוראלי".

נשיקות ומין אוראלי הם חלק מהטיפול?

אביב: "הם לא חובה, אבל אין לי שום בעיה עם זה. אחת לא הייתה מעוניינת במין אוראלי, אבל השנייה כן רצתה, גם באופן פסיבי וגם באופן אקטיבי. מבחינתי, זה חלק בלתי נפרד מהמיניות".

יפעת: "תלוי בנסיבות. יש מטופלים שצריכים הדרכה דידקטית איך מתנשקים, כי הם לא יודעים. לפעמים אני שואלת את המטופל: "מה אתה רוצה? והוא עונה: את יודעת... אני מסבירה שאני לא קוראת מחשבות ושאני מבקשת שינסח בקשות באופן מפורש. זה חלק מלמידת התקשורת הזוגית שתשמש אותו בקשרים שהוא ייפתח בעתיד".

למרות המאמץ הכספי והנפשי הנדרש ממטופלים, מספר הנושרים לאחר שהתחילו בטיפול הוא כמעט אפסי. הסרוגייטס עצמם פורשים לאחר כמה שנים, כי נדרשת השקעה רגשית לא קטנה שקשה להתמיד בה לאורך שנים.

כיום, יפעת ונירה מדריכות בעצמן סדנאות להכשרת סרוגייטס חדשים.

כמה זמן תמשיכו לעסוק בעבודה הזאת?

אביב: "עוד הרבה שנים".

נירה: "עד שארגיש שזה מעייף אותי. כל עוד מעניין לי ויש לי מה לתת, אני ממשיכה".

דר' רונית אלוני, מטפלת מינית מומחית לשיקום ולטיפול מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט


#טיפול_מיני_וזוגי

#טיפול_סרוגייט

#רונית_אלוני


ליצירת קשר : office@dr-aloni.co.il

כתובת: קהילת סלוניקי 1 ת"א


אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה!