אומרים לנו שיש שיקום אחר - בהתמודדות עם טראומה עלול לצוץ קושי באינטימיות הבינאישית | מגזין הלוחם - העיקר הבריאות | מאת: פרופ' רפי חרותי - מומחה ברפואת שיקום
- פרופ' רפי חרותי
- 21 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
אודות: הכתבה מאת פרופ’ רפי חרותי במגזין “הלוחם – העיקר הבריאות” עוסקת בקשיים האינטימיים והמיניים הנפוצים בקרב לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט טראומה, ומדגישה כי שיקום מיני הוא תהליך אפשרי הדורש טיפול הוליסטי, בניית תחושת ביטחון, עבודה על חיבור רגשי וגופני, ושיפור התקשורת הזוגית. באמצעות טיפול מקצועי, תמיכה וסבלנות, ניתן לחזור לחוות אינטימיות, שליטה וביטחון, ולשפר את איכות החיים גם לאחר חוויות טראומטיות.
ביום העצמאות אנו חוגגים חירות לאומית. לצידה, חירות אישית ונפשית היא מטרה חשובה. סיפורו של אורן (שם בדוי), לוחם שעבר חוויות קשות בעזה, הוא דוגמה לאובדן של חירות. אורן נזכר ברגע שבו הבין שמשהו השתנה. “חזרתי הביתה, אבל הייתי שם רק פיזית. עם בת הזוג שלי הכול היה מושלם לפני, אבל אז פתאום הגוף לא שיתף פעולה. לא הייתה לי בעיה פיזית, אבל ברגעים האינטימיים, הראש שלי פשוט לא היה שם. הייתי קופא או שהייתי מוצף בזיכרונות מהקרב”.
מודעות ורצון
החוויה של אורן אינה נדירה. רבים מהמתמודדים והמתמודדות עם פוסט טראומה חווים קשיים בתחום המיני: ירידה בחשק, בעיות בזקפה או חוסר יכולת להגיע לאורגזמה. לעיתים מדובר בחוסר תחושה כללית ובניתוק רגשי וגופני המקשה להיות נוכחים ברגע האינטימי. במצבים כאלה דרוש תהליך של שיקום מיני; טיפול כולל המשלב היבטים פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים, לשיפור התפקוד והחוויות המיניות והאינטימיות. החדשות הטובות הן ששיקום מיני הוא אפשרי, וכמו כל שיקום הוא דורש מודעות, רצון וכלים מתאימים.
תגובה רגשית ונפשית
פוסט טראומה מערערת את תחושת הביטחון והשליטה שהיא מרכיב חיוני לקיום יחסים אינטימיים. התגובה הפיזיולוגית של PTSD דומה לזו שמתרחשת בעת סכנה: הגוף נמצא בדריכות מתמדת, מה שמקשה על הרפיה, קרבה והנאה. המערכת ההורמונלית יוצרת רמות גבוהות של אדרנלין ונוראדרנלין, חומרים היוצרים עוררות פיזיולוגית, אך לא מהסוג שמעודד אינטימיות. עבור רבים מהנפגעים מגע אינטימי מעורר תגובת הישרדות. רבים גם מדווחים על תחושות של ריחוק, חשש להיחשף רגשית וחוסר אמון בגוף ובתגובותיו. מחקרים מראים כי הלם קרב גורם לעיתים לשינויים הורמונליים המשפיעים על רמות הטסטוסטרון ועל החשק והתפקוד המיני. בתהליך מורכב הגוף והנפש מגיבים יחד לטריגרים חיצוניים ומובילים להימנעות ולתסכול. הפגיעה אינה רק גופנית או הורמונלית, אלא בעיקר רגשית ונפשית, והטיפול חייב להיות הוליסטי ורב-תחומי.
“למדתי להקשיב לעצמי, להרפות, וליהנות ממגע בלי תחושת סכנה. היום אני מרגיש קרוב יותר, נוכח, ועם ביטחון בגוף שלי, וגם חופשי יותר לתקשר מול אשתי”.
תהליך הדרגתי
שיקום מיני למתמודדים עם פוסט טראומה הוא תהליך ששם דגש על רגש, חיבור והדרגתיות, ולא רק על הפן הפיזיולוגי. תרופות כמו ויאגרה לא תמיד מסייעות, משום שהבעיה אינה רק בזרימת הדם אלא ביכולת להרפות, להרגיש בטוח ולהיות נוכח במגע אינטימי. ראשית, יש לבנות תחושת ביטחון. חשוב להבין שהקושי הוא תוצאה של החוויה הטראומטית ולעבוד יחד על יצירת סביבה אינטימית בטוחה, בלי לחץ ובלי דרישה לתפקוד. חשוב להתחבר מחדש לגוף, הואיל ואחת הבעיות המרכזיות אצל המתמודדים היא ניתוק גופני. טכניקות כמו מיינדפולנס, תרגילי הרפיה ועבודה גופנית הדרגתית עוזרות להחזיר את הקשר בין החוויה הרגשית לחוויה הפיזית.
בלי לחץ ועם תקשורת
השלב הראשון בשיקום אינו בהכרח חזרה ליחסי מין מלאים. מומלץ להתמקד באינטימיות ללא לחץ, ללא חדירה, במגע עדין ולמידה מחודשת של הנאה ממגע פיזי בלי לחשוש מתגובה לא צפויה של הגוף. טיפול המשלב בין טיפול מיני לטיפול בטראומה יכול להוביל לשיפור משמעותי. מומחים לשיקום מיני מכירים את המורכבות של הלם קרב ויודעים לעבוד עם המטופל ועם בני הזוג כדי לבנות מחדש את הקשר האינטימי. העבודה על תקשורת זוגית פתוחה חשובה. נפגעים רבים מתקשים לדבר על הקשיים, אך שיחה כנה, ללא האשמה ולחץ, יכולה לסייע רבות ולבנות אינטימיות מחודשת.
יש תקווה
חצי שנה לאחר תחילת הטיפול, אורן מספר שהוא ובת זוגו חזרו לחוות קרבה ואינטימיות ללא פחד. “למדתי להקשיב לעצמי, להרפות, וליהנות ממגע בלי תחושת סכנה. היום אני מרגיש קרוב יותר, נוכח, ועם ביטחון בגוף שלי, וגם חופשי יותר לתקשר מול אשתי”. החופש לחוות אינטימיות באופן בטוח ושלם הוא חלק מתהליך השיקום של לוחמים שחזרו מהקרב. התהליך דורש סבלנות ואמון ויחזיר תחושות של שליטה, ביטחון ובריאות.
אתם מוזמנים להפנות שאלות למדור heroti@reuth.org.il
משתתפים בכתבה:
פרופ' רפי חרותי
פרופ’ רפי חרותי, מומחה ברפואת שיקום, מנהל חטיבת השיקום בבית החולים השיקומי רעות, תל אביב; יו”ר החוג לשיקום בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב; מנהל אישי - מרכז לטיפול מיני, זוגי ופרטני; שימש רופא בית הלוחם תל אביב במשך 15 שנה.
לקריאת הכתבה מהפרסום המקורי - מגזין מתדפדף - מגזין הלוחם [כאן]
לקריאת הכתבה בפורמט מסמך פידיאף [צילום דף מגזין הלוחם]:
תגובות