תרופות לשיפור הזקפה - מדריך

הקדמה


הפרעה בזקפה הינה אי יכולת של גבר להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין עם חדירה למשך זמן מספק. שכיחות הבעיה בקרב האוכלוסייה הכללית קשורה לגיל ועשויה להגיע ל- 60-70% בקרב בני 60 ומעלה. בדו"ח קינסי הנודע מ- 1948 מצוין שהשכיחות עשויה להגיע ליותר מ- 75% בקרב בני 80 ומעלה. בעבודה רחבת היקף משנות ה- 90 (MMAS) נמצאה שכיחות הפרעה מליאה בזקפה של 5-15% בקרב בני 40-70 . באותה עבודה נמצא שכ- 52% מהגברים מעל גיל 50, כאשר 17%, 25% ו- 10% סובלים מדרגת חומרה קלה, בינונית וקשה בהתאמה של בעיה בזקפה. מעבר לקושי ביחסי מין תפקוד מיני לקוי משפיע גם על מצב רגשי, נפשי, זוגי ואף עשוי לפגום בפעילות ברמה החברתית.

בעבודה שערכתי עם עמיתי בקרב כעשרת אלפים גברים צעירים יחסית (גיל ממוצע 34.0 שנים; טווח 26-45 שנים) נמצאה שגם צעירים מדווחים על הפרעות. מצאנו שכיחות הפרעה זקפתית של 25.2% עם דרגת ליקוי כלשהי (19%, 4.5% ו- 1% בדרגות חומרה קלה, בינונית וקשה, בהתאמה), כלומר אין מדובר בהפרעה של הגיל המבוגר בלבד. באותה עבודה הדגמנו קשר בין שכיחות בעיית בזקפה לבין גיל, עם עלייה בשכיחות הבעיה כבר בעשור הרביעי. כמו כן הודגם שגורמים נוספים, פרט לגיל, עשויים להעלות במידה משמעותית את הסיכון לכ"ז, כגון, עישון ושומנים גבוהים בדם.

הופעת התרופות לשיפור האון אי שם בסוף המאה הקודמת גרמה למהפכה בטיפול בהפרעות התפקוד המיני. עד אז אנשים חשבו שמדובר במותרות ולא בבעיה רפואית המצריכה טיפול. כך, במחקר בריטי נמצאה עלייה בהיארעות כשל זקפתי לאחר הופעת תרופות אלו. נתון זה מצביע על כך שתרופה יעילה עשויה לגרום להעלאת מודעות לבעיה רפואית ובמקביל גם להעלות את כמות הפניות לרופא/ה המטפל/ת. כיצד פועלות התרופות?

קו הטיפול הראשון בטיפול בכשל זקפתי הן התרופות הניתנות דרך הפה מקבוצת חוסמי פוספו-די-אסטראז 5 (PDE5 inhibitors): סילדנאפיל (ויאגרה, תרים), ורדנאפיל (לויטרה) או טדלאפיל (סיאליס). התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה, בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי.

זקפה נוצרת כאשר גירוי מיני עובר מהמח דרך מערכת העצבים המרכזית אל כלי הדם בפין, ממש כמו אות חשמלי. גירוי זה מוביל לשרשרת פעולות כימית באיבר המין, בסיומה כלי הדם בפין מתרחבים ומתמלאים בדם. אנזים בשם PDE5 גורם להאטת התהליך ע"י פירוק מתמיד של אותו חומר שמזרז הרחבת כלי הדם (אשר שמו גואנילאט ציקלאז - cGMP). מכאן שחוסמי PDE5 מאיטים פירוק חומר זה ועל ידי כך מעלות את ריכוזו שם, מה שמוביל לשיפור בהרחבת כלי הדם באזור זה ומכאן גם לשיפור הזקפה.


פרופסור רפי חרותי, מומחה לטיפול מיני

למי הן מיועדות?

התרופות מיועדות לכל אותם אנשים שחווים ירידה באיכות הזקפה או ביכולת לשמור על משך זקפה לקיום אקט מיני מספק. בארצות הברית לבדה מדובר על כ- 30 מיליון גברים בגילאי 40-70. הגורמים לכשל זקפתי עשויים להיות גופניים (פיזיולוגיים), נפשיים-רגשיים, או שילוב של שניהם. מנגנון הזקפה הוא עדין ומורכב ומחייב תקינות של מערכות רבות בגוף (מח, חוט שדרה, עצבים, כלי דם, פין, הורמונים) ותיאום בינן. כל מה שפוגע באותן מערכות עשוי גם לפגוע בזקפה. סיבות פיזיולוגיות כוללות מחלות כלי דם (בעיקר טרשת עורקים), שומנים גבוהים בדם (כמו כולסטרול וטריגליצרידים), יתר לחץ-דם, שימוש באלכוהול, עישון, סוכרת, מחלות כבד ו/או כליה, בעיות עצביות, עייפות וחוסר שינה, שינויים הורמונאליים (לדוגמא מחסור בטסטוסטרון, בעיות בפעילות בלוטת התריס), תופעות לוואי של תרופות, וזו רק תחילתה של רשימה ארוכה. גורמים נפשיים עשויים לכלול מתח, רגשות אשם, דכדוך עד דיכאון, דימוי עצמי נמוך, לחץ מפרטנר/ית תובעני/ת או כל סוג לחץ אחר. סיבות פסיכולוגיות עשויות להביא לגורם פיזי ולהיפך, כך לדוגמא, אם מחלת כלי דם גרמה לפגיעה בזרימת הדם אל איבר המין וכתוצאה לכשל זקפתי, הרי המתח הנלווה לכך גורם להחמרה נוספת ביכולת הזקפתית.

למי אסור להשתמש בתרופה (מחלות שונות, תרופות שנלקחות במקביל)?

תרופות אלו בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטראטים (תרופות מרחיבות כלי דם הניטלות ע"י חלק מחולי לב, כגון קורדיל, מונוקורד, מונוניט) , או במקרים של חולי לב לא מאוזנים (לדוגמא, בחודש הראשון לאחר התקף לב או אירוע מוחי, יתר לחץ דם קשה ולא מאוזן ועוד). כמו כן אין להשתמש בתרופה בקרב חולי מחלת עיניים מסוג רטיניטיס פיגמנטוזיס. מדובר בתרופת מרשם ועל כן בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא/ה המשפחה המטפל/ת לפני השימוש.

4. מה המינון המקובל, באיזה שעות מומלץ להשתמש ומה החשיבות של פס החצייה בכדור?

לתרופות אלו שלושה מינונים – נמוך, בינוני וגבוה. בכל מקרה מומלץ להתחיל במינון הבינוני ולפי ההשפעה להחליט האם לרדת או לעלות במינון. קיימות כיום בארץ מגוון תרופות בקבוצה (ויאגרה, תרים, לביטרה, סיאליס) ואת כולן ניתן ליטול כשעה לפני האקט המיני. ההבדל בינן הוא בעיקר במשך השפעתן, כאשר כולן מספקות חלון הזדמנויות של כ- 12 שעות לאחר נטילתן. כלומר, אם האדם מגיע לגירוי מיני מספק במהלך 12 שעות לאחר הנטילה הוא גם יגיע לזקפה חזקה יותר. מבין התרופות יש כאלו עם פס חצייה, המאפשר לחצות אותן. זה מאפשר גמישות בהתאמת המינון, שכן ניתן לרכוש את המינון הגבוה ובתחילת השימוש לחצות את הכדור. אם התגובה יעילה ניתן להסתפק בחצי כדור (ועל הדרך להוזיל את עלות השימוש).

מה הנזקים שיכולים להיות משימוש בתרופות מזויפות?

צריך לזכור שתרופות לשיפור האון הן תרופות מרשם ועל כן מחייבות פגישה עם הרופא/ה המכיר את מצבו הרפואי של המטופל לצורך הדרכה לגבי אופן השימוש, בקרה על התוויות הנגד וכן כדי למנוע נטילת התרופה במקרה שאסור. על תרופות מרשם קיימת ביקורת רוקח לגבי איכות התרופה. ברוב אתרי האינטרנט מוכרים זיופים, אשר הסיכון בשימוש בהם רב. אין שום פיקוח על הרכב החומרים בכדורים אלו ועל תהליך הייצור. לעיתים הכדור אינו מכיל כלל חומר פעיל (מלבד גיר וצבע מאכל), לעיתים מינון עודף ומסוכן, לעיתים תוספות רעילות, חומר פג תוקף ועוד כהנה וכהנה.

בהקשר לשאלה זו אתייחס גם לכל מיני תרופות פלא המוצעות מעל גבי העיתונים והאינטרנט. מגוון תוספי מזון שאין שום הוכחה מדעית-רפואית ליעילותן. על חלק מהתרופות נכתב "נבדק מדעית". זה לא מצביע על כך שזה הוכח מדעית. נתקלתי במטופלים רבים שהטיפול בחומרים אלו נכשל ורק אז הגיעו לאבחון וקבלת טיפול מקצועי. ברור שהם לא התלוננו בשל רצונם לשמור על פרטיות, לאור הסיבה הדיסקרטית בעטייה נטלו את אותם חומרים. על כך בונים היצרנים ולכן השוק מוצף בכל כך הרבה חומרים והבטחות שווא. הפרסום כאילו משרד הבריאות מאשר מתן חומרים אלו משלה ומטעה – משרד הבריאות מאשר שהשימוש בחומר אינו מזיק, אך עם זאת זה לא אישור לכך שהחומר יעיל להתוויה לגביה מתיימר היצרן לשווקו. למרבה הצער, בארצנו אין כל אכיפה של טיפולים המתיימרים להיות רפואיים, ועובדה זו נובעת כנראה ממחסור תקציבי במשרד הבריאות לצורכי אכיפה.

כיום כאשר עלות התרופות לשיפור האון ירדה פלאים עם כניסת הגנריקה לתחום הסיכון ברכישת תרופה מזויפת הופך למיותר לחלוטין.

מה הן תופעות הלוואי? כאן כדאי להפריד בין תופעות לוואי שאינן מדאיגות לכאלו שכן

מדובר בתרופות בטוחות יחסית ואם ישנן תופעות לוואי הן נחשבות קלות וחולפות מהר. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות הסמקה, כאב ראש, צרבת וסחרחורת. מניסיוני, עם הזמן דרגת תופעות הלוואי פוחתת משמעותית. תופעות לוואי נדירות אשר מחייבות התייחסות של הרופא/ה המטפל/ת כוללות עלפון וזקפה ממושכת מאוד. אני חייב לציין שלמרות שרשמתי אלפי מרשמים לתרופות אלו טרם נתקלתי בתופעות לוואי חמורות.האם נשים יכולות להשתמש בתרופות?

עם כניסת התרופות לשוק בוצעו מספר מחקרים גם בקרב נשים, כדי לבדוק האם התרופה תגרום לשיפור כלשהו בתפקוד המיני שלהן. ברוב המחקרים לא נמצא שום שיפור לעומת תרופות דמה (פלסבו). עם זאת, נשים שטופלו בתרופות נגד דיכאון הגיעו לאורגזמה בקלות רבה יותר לעומת אלו שקיבלו תרופת דמה. כ-70% מהנשים שנטלו ויאגרה במקביל לנוגדי הדיכאון דיווחו על העצמה של האורגזמה וקיצור משך ההגעה אליה, לעומת 27% שחשו שיפור, אך בעזרת תרופת דמה בלבד. החוקרים לא מצאו קשר בין נטילת ויאגרה בקרב נשים לבין הגברת החשק המיני. בנוסף, תתכן הגברה מסוימת בזרימת הדם אל איבר המין בעת עוררות מינית בנשים סוכרתיות.

ולסיום, אומנם התרופות מסייעות רבות לשיפור התפקוד המיני של גברים הסובלים מבעיה בזקפה, אך עם זאת יש לזכור שלאורחות חיים משקל חשוב כאשר במין וזקפות עסקינן, כך למשל, רצוי להפסיק עישון (אשר פוגע בזרימת דם אל איבר המין), לשמור על משקל תקין (שכן משקל עודף קשור לעלייה בשכיחות בעיות זקפה), להתאמן באופן סדיר (ותקצר היריעה מלפרט לגבי חשיבות פעילות גופנית סדירה...), לבצע בדיקות גופניות (שכן, יש מחלות שניתן לגלות מוקדם ולמנוע את התקדמותן, כגון, סוכרת, שומנים גבוהים בדם או יתר לחץ דם), לעסוק בפעילות שתוביל להפחתת מתח וחרדות (כן, גם בזה אפשר לטפל ולשפר) וכן הלאה.


אני ממליץ לכל גבר שסובל מהפרעה בזקפה לפנות לרופא/ה המשפחה. גם בן אדם בריא יכול לגלות במסגרת בירור ראשוני גורם סיכון אחד או שניים מהרשימה שהזכרתי. לעיתים בעיה בזקפה עשויה להיות הסימן הראשון לבעיה בזרימת דם, שכן זרימת דם מופרעת תבוא לידי ביטוי ראשוני בכלי הדם העדינים ביותר בגוף, כגון, אלו של איבר המין. גם אם יימצא שהבריאות תקינה לגמרי, עדיין ניתן להתייחס לגורמים הנפשיים-רגשיים ולבדוק יותר לעומק במידת הצורך. חשוב לעבור בירור כוללני, עם התייחסות לגורמים הגופניים והרגשיים, כולל מתן מידע נכון ושינוי אורחות חיים במידת האפשר. בכל מקרה, ניתן לשפר את הזקפה באמצעים שונים, כולל תרופות, לפי מה שיעלה במסגרת הבירור. במידת הצורך רצוי להשתמש בשירותי מרפאה מוסמכת לבריאות מינית, בתל אביב.


פרופ' רפי חרותי, מומחה ברפואה שיקומית ומטפל מיני מוסמך וגב' ליאורה רכס, עו"ס ומטפלת מינית מוסמכת, אישי – המרכז לטיפול מיני, זוגי ופרטני, תל-אביב.

#פרופסור-רפי_חרותי

#גברת_לאורה_רכס