יותר מ-30% מהגברים סובלים מבעיה כרונית בתפקוד המיני, וברוב המקרים, מדובר בבעיה של שפיכה מוקדמת או קשיים בזקפה; לא מעט סטטיסטיקה נאספה בנושא בשנים האחרונות – ריכזנו עבורכם כמה נתונים
מאת מערכת ifeelgood
תפקוד מיני, ובעיות בתפקוד המיני, הוא נושא שכמעט כל מי שעוסק בפעילות מינית נתקל בו בשלב זה או אחר של חייו. תתקשו למצוא מישהו שחיי המין שלו היו מאז ומעולם מושלמים, וכל אדם – גבר או אישה – מוצא את עצמו מפעם לפעם מתמודד עם בעיה גופנית או נפשית שפוגעת בתפקודו במיטה – החל מחוסר חשק, דרך בעיות תפקוד שונות ועד כאבים.
אז לגבי השאלה שבכותרת – אם היה ספק, היו סמוכים ובטוחים שהתשובה היא "כן". אמנם ברוב המקרים, מדובר בקושי חולף, שקשור לבעיה נקודתית – פגיעה פיזית כלשהי, לחץ נפשי, בעיות בזוגיות, השפעה של תרופות, סמים או אלכוהול ועוד. אבל יש גם לא מעט מקרים, שהבעיה היא כרונית, והגבר או האישה סובלים ממנה באופן קבוע, ברמה כזו שניתן להגדיר אותה כהפרעה בתפקוד המיני. בשנים האחרונות נעשו ברחבי העולם לא מעט מחקרים כדי לנסות ולברר עד כמה ההפרעות בתפקוד המיני נפוצות באוכלוסייה, והתברר כי גם הבעיות הכרוניות נפוצות ביותר, וכ-35% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהן. הנתון הזה בולט עוד יותר, כשבוחנים אותו מול מחקרים נוספים, שקבעו כי רק שיעור קטן מקרב האנשים האלו פונה לקבל סיוע וטיפול מוסמך (בעיקר בגיל צעיר; בגיל המבוגר דווקא גוברת הנטייה לפנות לטיפול).
המחקר המקיף והכללי ביותר שנערך בנושא פורסם ב-1999 בארה"ב, ומצא כי 31% מהגברים ו-43% מהנשים סובלים לפחות מהפרעה קבועה אחת כלשהי בתפקוד המיני. מחקרים סטטיסטיים נוספים שנערכו מאז מצאו נתונים דומים (אזור ה-40% אצל נשים ו-30% אצל גברים). אצל גברים, הבעיות השכיחות ביותר הן הפרעות בזקפה ושפיכה מוקדמת. אצל נשים, ההפרעות השכיחות הן ירידה בחשק המיני, קושי להגיע לעוררות מינית, כאבים בזמן קיום יחסי מין וקושי להגיע לאורגזמה.
הסיכון להפרעה בתפקוד המיני עולה באופן משמעותי עם התקדמות הגיל, אם כי עצם המעורבות בפעילות מינית הולכת ויורדת בתלילות עם השנים (אך עדיין, למשל, 26% מהאנשים בקבוצת הגיל 65-75 פעילים מבחינה מינית). גורמי סיכון משמעותיים נוספים הם בעיות בריאותיות שונות, וכן הפרעות נפשיות. עוד נמצא במחקרים, שיש קשר הדוק בין הפרעות בתפקוד המיני למצב הכללי בחיים – הסבירות שהן יופיעו עולה ככל שהמצב הנפשי, הכלכלי והחברתי של האדם רעוע יותר.
אבל אם נחזור שוב לשאלה האם "זה קורה לכולם", כשהיא נשאלת, הכוונה היא בדרך כלל לאחת משתי הבעיות הנפוצות ביותר אצל גברים – שפיכה מוקדמת והפרעות בזקפה. בשל טבען המנוגד, שתי הבעיות האלו למעשה "משלימות" זו את זו – שכיחותה של האחת עולה במקומות שבהן שכיחותה של האחרת יורדת. הדבר בולט במיוחד בהקשר לגיל – בעוד שפיכה מוקדמת היא בעיה שאופיינית בגיל צעיר יותר ושכיחותה יורדת עם ההזדקנות, השכיחות של קשיי זקפה עולה באופן הדרגתי עם השנים.
לגבי בעיית השפיכה המוקדמת, קשה במיוחד לקבוע עד כמה היא נפוצה, בעיקר משום שההגדרות לגביה אינן חד משמעיות – אין משך זמן המוגדר כתקין עד לשפיכה. ניתן לומר כי מדובר במצב שבו השפיכה מתרחשת לפני שבני הזוג השלימו את יחסי המין לשביעות רצונם, ובכל זאת, יש המעדיפים להגדיר זאת בזמן – למשל, שפיכה בזמן שהוא פחות מדקה עד שתיים מרגע החדירה (יש גם המגדירים זאת לפי מספר תנועות האגן). בכל זאת, בשקלול המחקרים השונים, ניתן להעריך כי שכיחות ההפרעה הזו (כהפרעה כרונית וקבועה) מקרבת ל-30% מהגברים. לגבי גורמי סיכון, מלבד הגורמים המוכרים של בעיות רפואיות ולחץ נפשי, נמצאו שני נתונים מעניינים: הסיכון לשפיכה מוקדמת עולה קלות אצל גברים משכילים יותר, ואצל גרושים.
לגבי בעיות זקפה, כאן ההגדרה ברורה יותר, והמחקרים מצביעים כין הן נפוצות בקרב כ-18-20% מהגברים הבוגרים. דווקא מחקר שנערך בישראל בולט בחריגותו, כשמצא שהבעיה נפוצה בקרב קרוב ל-27% מהגברים. בכל מקרה, בכל המחקרים נמצא שהשכיחות הולכת ועולה עם הגיל, וכי גורמי הסיכון הרפואיים העיקריים הם בעיות רפואיות שונות ובראשן סכרת (יותר ממחצית מהחולים סובלים מהפרעה בזקפה), מחלות לב, לחץ דם גבוה ומחלות מין. עוד נמצא, שבניגוד לבעיית השפיכה המוקדמת, בעיה זו דווקא נפוצה יותר ככל שרמת ההשכלה יורדת. לבסוף, מתברר שפעילות גופנית קבועה מורידה את הסיכון להפרעה בזקפה – ככל הנראה, בעיקר משום שהיא מורידה את הסיכון למחלות לב ולסכרת.
פרופ' רפי חרות מומחה ברפואה שיקומית ומטפל מיני מוסמך
לפרופ' חרותי ניסיון קליני עשיר בשיקום מיני, כולל טיפול בהפרעות חשק, בעיות זקפה, שפיכה מהירה ומעוכבת, בעיות אורגזמה ועוד תוך הקפדה על חיסיון רפואי ושמירה על דיסקרטיות. ייעוץ של פרופ' חרותי מוכר על ידי הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים.