שאלה
אני בת 27 ומזה כחצי שנה התחלתי לסבול מעייפות וירידת אנרגיה, אבל למרות זאת התקשיתי להירדם. במקביל, החשק המיני שלי שתמיד היה נפלא (יש לי חבר כבר שלוש שנים) צנח לרצפה. רופאת משפחה שלי חושדת שמדובר בבעיה של בלוטת התריס. רציתי לדעת יותר פרטים וגם אם יש קשר.
תשובה
הסימפטומים שאת מתארת עשויים להתאים לתת פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואידיזם), אך ייתכנו גם שלל סיבות גופניות ורגשיות נוספות, לדוגמא דיכאון, אנמיה, סכרת או הפרעה הורמונאלית אחרת. בשל כך חשוב שתעברי בירור מסודר במסגרת קופת חולים.
תת-פעילות של בלוטת התריס נפוצה יותר בגיל המעבר וצפונה, אך עשויה להופיע גם בגיל צעיר יותר. בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בחלק הקדמי של הצוואר ומייצרת טירוקסין, הורמון חשוב בוויסות חילוף החומרים של הגוף. המשמעות של תת-פעילות הינה שהבלוטה מייצרת פחות מדי טירוקסין. ייתכנו מספר סיבות, כגון, ייצור נוגדנים עצמיים נגד הבלוטה (תגובה אוטו-אימונית), זיהום ועוד. קלינית ההפרעה מתבטאת כחולשה, עייפות, עור יבש, נשירת שיער, עלייה במשקל ופגיעה בתפקוד מיני, עליה אפרט בהמשך. בנקודה זו חשוב לי לציין שקשיי שינה לכשעצמם עשויים לגרום בסופו של דבר לעייפות וחשוב שהבירור יכלול התייחסות לנקודה זו.
כאמור, תת פעילות בלוטת התריס עשויה להתבטא גם בירידה בחשק מיני ובפגיעה בתפקוד המיני. הקשר בין התופעות עשוי להיות גופני, אך גם רגשי: גופנית – מכיוון שלטירוקסין קשרי גומלין עם בלוטות מין בגוף ותפקיד ביצירת ליבידו; רגשית - מכיוון שרוב החולים שמנים ועייפים, חלקם יסבלו מדימוי גוף ירוד שאף הוא עשוי להפחית חשק מיני. כיום מקובל לבדוק הורמוני תירואיד כחלק מהבירור הרפואי באנשים עם חשק מיני ירוד וכמו כן לתשאל אנשים עם תת-פעילות בלוטת התריס לגבי תפקודם המיני. הקשר הוא דו-כיווני.
בבדיקת דם פשוטה ניתן לברר עד כמה בלוטת התריס אשמה במצב. אם אכן נמצאת תת פעילות ניתן לקבל טירוקסין ממקור חיצוני ולהעלות את רמתו חזרה לנורמה. רוב האנשים ירגישו פחות עייפות ויותר חשק לאחר כשבועיים של טיפול.