מה ההבדל בין אורגזמה נרתיקית ודגדגנית?

עודכן ב: 12 מרץ 2018



שאלה

מה ההבדל בין אורגזמה נרתיקית ודגדגנית? האם זה אפשרי להגיע רק לאורגזמה נרתיקית בעת קיום יחסי מין? למה ניתן לגמור מגירוי דגדגן באמצעות פעילות אחרת (לא חדירה)? אם גירוי של הדגדגן במהלך משגל יכול לגרום לאורגזמה? אם כן אז למה יש גם אורגזמה דרך הנרתיק?

עידית




תשובה

שלום עידית.

גורמים רבים תורמים לאופן בו נשים חוות אורגזמה. משתנה אחד הוא סוג הגירוי הפיזי ולאיזה חלקי גוף הוא ניתן. "אורגזמה נרתיקית" מתייחסת לכך שנשים יכולות להגיע לאורגזמה על ידי גירוי או חדירה לנרתיק, ללא כל גירוי לדגדגן. עם זאת, בנרתיק מיעוט קצות עצבים, ולכן קשה מאוד עד בלתי אפשרי ליצור אורגזמה רק מחדירה אליו. מעשית רק כ- 20% מסוגלות פיזיולוגית להגיע לאורגזמה כתוצאה מחדירה (!). במקום לחשוב על הנרתיק ועל הדגדגן כישויות נפרדות, נסי לחשוב עליהם כעל רשת של עצבים ושרירים. במציאות, ההפרדה בין הנרתיק לבין הדגדגן היא בעיקר מלאכותית, ולעתים קרובות מבוססת על אי הבנה של מה, איפה וכמה גדול הדגדגן באמת. הדגדגן הנראה לעין הוא בעצם קצה הקרחון. מערכת איברי הדגדגן הפנימית מקיפה את הנרתיק, השופכה ופי הטבעת. במקום לחשוב על אורגזמה כעל "נרתיקית" או "דגדגנית", הגיוני יותר לחשוב על אורגזמה במונחים של התחושות והרגשות שצפו עמה. בסופו של דבר אורגזמה היא אורגזמה היא אורגזמה!

הנה קצת היסטוריה בשבילך: זיגמונד פרויד הצהיר שאישה "בוגרת" מגיעה לאורגזמה רק כאשר הנרתיק שלה, אבל לא הדגדגן שלה, מגורה. לכך קוראים בדרך כלל "אורגזמה נרתיקית". בכך שהוא שם דגש על גירוי מחדירה הוא הפך את איבר המין של הגבר לגורם המרכזי בסיפוק המיני של האישה. חשוב להדגיש כי פרויד לא ביסס את התיאוריה שלו על מחקר של האנטומיה של האישה, אלא על ההנחה שלו שאישה נחותה מגבר... באמצעות שימוש באמצעי דימות חדשניים ניתן להדגים שינויים אנטומיים משמעותיים החלים בעת גירוי של הדגדגן ו/או לחץ (עבור חלק מנשים) סביב הנרתיק. הדגדגן מתנפח ומשנה את מיקומו. כלי הדם בכל אזור האגן מתמלאים וגורמים לגודש, תחושת מלאות ועוררות מינית. השפתיים הפנימיות של הנרתיק מתנפחות ומשנות צבע וצורה והחלק הפנימי של הנרתיק מתנפח בצורת בלון כלפי מעלה וגורם לשינוי בתנוחת הרחם. הגודש והמלאות באיברי האגן מובילים לבניית מתח בגוף עד לשיא, כאשר אורגזמה היא הנקודה שבה כל המתח משתחרר פתאום בסדרה של התכווצויות שרירים בלתי רצוניות ומהנות בנרתיק, רחם, ו/או פי הטבעת.

את או שותפך יכולים לעורר את הדגדגן שלך במספר דרכים שונות - על ידי שפשוף, ליקוק, מציצה, לחץ גוף או באמצעות ויברטור. למרות שחלק מהנשים נוגעות בכיפת הדגדגן כדי להתגרות, אצל אחרות זה עשוי להיות רגיש עד כאב, אפילו עם חומר סיכה. כמו כן, התמקדות ישירה על הדגדגן במשך זמן רב עלולה לגרום לתחושות המהנות להיעלם. ניתן לגרות את הדגדגן גם במהלך חדירה, בעיקר כשהאישה למעלה, ואז הדגדגן מתחכך עם עצם הערווה (הפוביס) של הגבר. ניתן להשיג זאת גם אם הגבר למעלה, בתנאי שהוא מציב את עצמו מספיק גבוה כך שעצם הערווה שלו תלחץ על אזור הדגדגן של בת זוגו. עם זאת, הדרך הקלה היא בה את ו/או שותפך מגרים את הדגדגן עם אצבעות בזמן החדירה כדי לעזור להביא אותך לאורגזמה.

מלבד גירוי הדגדגן, חשוב לזכור איבר גדול אחר המעורב באורגזמה - המוח! רגשות, עמדות, זיכרונות, ותחושות קובעים כיצד אנו חווים מין, ולא רק חוויות עבר או מראה פיזי. גירוי מנטאלי (של קליפת המוח), בו מוסיפים לגירוי דמיון, יכול להעצים את האורגזמה. התרכזות בתחושות (ולא במחשבות מדאיגות לגבי הביצוע) מסייעת אף היא למח בייצור ההנאה. בסך הכל, אורגזמות הן דבר מאוד אינדיבידואלי - אין תבנית נכונה אחת של תגובה מינית. מה שחשוב זה מה שעובד, מרגיש טוב וגורם לך להרגיש מחוברת עם הגוף שלך (ועם הגוף של בן זוגך, אם יש לך)!




פרופ' רפי חרותי


#שאלות_ותשובות

#דגדגן

#אורגזמה

#רפי_חרותי